שלום כיתה א': איך מכינים ילד על הרצף האוטיסטי למעבר מהגן לבית הספר

ספטמבר נמצא כבר מעבר לפינה ואיתו פתיחת שנת הלימודים. המעבר מהחממה המוכרת של הגן למרחב הגדול של בית הספר הוא אתגר משמעותי עבור כל ילד/ה והורה – ובמיוחד עבור ילדים על הרצף האוטיסטי שזקוקים ליציבות ולוודאות.

רועי – ילד נבון על הרצף האוטיסטי שעמד לעלות לכיתה א' – הגיע אלי לקליניקה כשההורים שלו היו מוצפים בחששות מוצדקים: איך הוא יסתדר עם המורה החדשה? מה הוא יעשה בהפסקה הגדולה בחצר העמוסה? ואיך הוא יתרגל לשבת לאורך זמן על יד השולחן?

ביחד, צעד אחר צעד, בנינו תוכנית הכנה פשוטה וחווייתית שהפחיתה את החרדות והפכה את חוסר הוודאות למשהו מוכר ובטוח. תוך מספר שבועות ותרגול ממוקד בבית, רועי נכנס בשער בית הספר עם חיוך וביטחון.

אז בואו נצלול לפרטים הקטנים ונראה איך תוכלו להכין את הילד שלכם בצורה הכי טובה וחיובית.

👁️ איך מפחיתים חרדה? יוצרים ודאות חזותית

ילדים על הרצף האוטיסטי מבינים ומעבדים מידע בצורה הטובה ביותר כשהוא מוצג להם בצורה חזותית.

• הכינו "ספר בית ספר" אישי: בקרו בבית הספר לפני תחילת השנה וצלמו את המקומות המרכזיים – שער הכניסה, בניין כיתות א', הברזייה, השירותים וחצר המשחקים. הדפיסו את התמונות ודפדפו בהן יחד עם הילד בבית. כשהמרחב הפיזי הופך מוכר חזותית, מד החרדה צונח מיד.
• סדר יום חזותי: הכינו לוח קטן עם תמונות או סמלים המתארים את מבנה היום בבית הספר (שיעור ותרגול ➜ הפסקה ואוכל ➜ שיעור ➜ הולכים הביתה). זה עוזר לילד לדעת בדיוק מה השלב הבא.

🎒 השתלבות לימודית: אימון תנועתי וקונקרטי

כדי שהישיבה וההתארגנות בכיתה לא יהפכו למעמסה, נהפוך אותן למשחק בבית:

• משחק ה"כיתה": סדרו את שולחן העבודה בחדר כמו בכיתה. שחקו יחד ב"מורה ותלמיד" ותרגלו אלמנטים תנועתיים: איך קמים בצורה בטוחה, איך ניגשים להביא חוברת, ואיך חוזרים לשבת בצורה נינוחה.
• משחק זיכרון לילקוט: ילדים רבים מתסכלים מכך שהם האחרונים לשלוף ציוד בכיתה. שימו את הספרים והמחברות בתא הגדול הקרוב לגב, ואת הקלמר בתא הקדמי. בקשו מהילד להסתכל, הוציאו את הציוד, בלגנו אותו על השולחן, ובקשו ממנו להחזיר למקום הקבוע. מיקום קבוע חוסך זמן חיפוש ומעלה את הביטחון בכיתה.

השתלבות חברתית: הכנה למצבי חצר והפסקה

החצר בזמן ההפסקה יכולה להיות רועשת ומציפה מאוד. כדי לעזור לילד ליצור אינטראקציה חיובית, כדאי להקנות לו כלים מראש:

סימולציות חברתיות בטוחות: תרגלו בבית סיטואציות נפוצות כמו: שני ילדים שרוצים לשחק באותו כדור, או ילדים שדוחפים ילד שעומד בתור, איך להצטרף לילדים שמשחקים יחד וכו"..

• משפטי מפתח מוגדרים: למדו את הילד משפטים קצרים ומדויקים שהוא יכול לשלוף בזמן : "אפשר בבקשה להצטרף?"  או "אפשר לשחק איתכם בתורות?" אמת  כמו:
•  

📋 השורה התחתונה: המלצות ליישום מיידי להורים

מה עושים?	איך זה עוזר לילד?	טיפ זהב ליישום
ביקור מוקדם ושקט	מאפשר חקירה של המרחב בלי עומס חושי.	תאמו עם המזכירות או המורה סיור קצר בכיתה הריקה במהלך אוגוסט.
שמירה על ויסות חושי	מרגיע ע"י גריה חושית מתאימה	הכינו בתיק בית הספר אוזניות לסינון רעשים ופידג'טינג טוי  חפץ למולל ביד
שמירה על עוגני שגרה	מספק ביטחון רגשי יציב בתוך תקופה של שינוי.	הקפידו ששעות השינה, הארוחות והטקסים הקבועים בבית יישארו זהים.

חשוב לזכרו שהילדים שלנו יכולים להסתגל ולהצליח בגדול, גם במעברים מורכבים. הכנה חזותית ועבודה משחקית במשך חמש דקות ביום במהלך הקיץ, יחסכו לכם תסכול רב, יפחיתו חרדות ויבטיחו נחיתה רכה ומוצלחת בכתה א'.  בהצלחה ! 

איך משפרים כתיבה לתלמיד כיתה ג׳ בעזרת קמח תירס

קמח תירס ידוע בעיקר לפולנטה, אבל אפשר להשתמש בו גם לשיפור כתיבה 🙂

ערן - תלמיד כתה ג' - הגיע אלי בשל קשיי כתיבה שבאו לידי ביטוי בכתב לא קריא ובקצב כתיבה איטי.
כמו תמיד - התחלתי באבחון תפקודי כתיבה לתלמידי כתה ג', ובבדיקת יכולות מוטוריות עדינות, יכולות תפיסתיות-חזותיות וכו'.

באבחון שמתי לב לכמה דברים:

1. שרירי האצבעות של ערן לא חזקים מספיק כדי להחזיק את העפרון ולכתוב לאורך זמן ( הוא מתעייף וכותב לאט).
   
2. ערן לא שומר על מרווחים נאותים בין המילים.
3. אותיות ה״כתב״ של ערן מתחלפות באותיות ״דפוס״.
4. ערן גם לא שומר על מקום המילים והאותיות בשורה, כך שהשורות פונות באלכסון כלפי מטה (מה שגורם לקורא לא להבין את מה שהוא כותב)
5. מהירות כתב היד איטית מאד בהכתבה ובהעתקה.

שיפור הכתיבה ב-12 מפגשים ואיך זה קשור לקמח תירס

תוך 12 מפגשים ותרגול בבית, הצלחנו ביחד להביא לשיפור המהירות והקריאות של כתב היד.

לפני	אחרי

איך עשינו את זה?

כאן מגיע קמח התירס לתמונה.

1. כתיבת האותיות על מגש עם מלח, או קמח תירס (למידה ע"י חוש המגע) עוזרת לנו להתאמן היטב על האותיות הלא-קריאות.
   הוספנו ללמידה הרב חושית כתיבה בעיניים עצומות (למידה ע"י חוש התנועה).
2. חיזקנו את שרירי כף היד ע"י תרגילים ומשחקים שונים שעובדים על השרירים הקטנים של כף היד.
3. בעיית החלפת האותיות - התאמנו בכתיבה עקבית באותיות כתב בלבד ע"י שימוש במשחקים כמו "ארץ עיר", כתיבת משפטים מצחיקים עם האותיות ה"בעיתיות", ועוד.
4. בעיית המרווחים בין מילים ובעיית השורות הלא-ישרות - כתבנו במחברת חכמה כדי להתרגל לשמור על מרווחים נאותים בין האותיות במילה, בין המילים וגם  לשמור על שורות ישרות.

לאחר מספר מפגשים,
עברנו לכתוב במחברת רגילה של 14 שורות.
התאמנו בכתיבה מאורגנת בדף : שמירה על רווחים בין מילים, כתיבת משפטים בשורה, הקפדה על שוליים ימניים ושמאליים וכו',

כיום, ערן מבין את כתב ידו כמו גם המורה שלו. קצב ומהירות הכתיבה השתפרו גם הם.

אפשר לשפר כתיבה לא רק בכתה א' או ב'. גם בכתות גבוהות יותר. זה בדוק!
רוצים לשפר את הכתיבה של הילד שלכם? פנו אלי או בטלפון 054-3974051

מעברים

בעקבות המעבר שלי לקליניקה חדשה, והתגובות של הילדים שמגיעים לסביבה חדשה, חשבתי להקדיש בלוג זה לנושא של מעברים.

מעבר למקום מגורים חדש, למסגרת חינוכית חדשה, למורה חדשה, לחברים חדשים, ואפילו מעבר מפעילות לפעילות (כמו להפסיק משחק מחשב ולעבור לשבת עם כל המשפחה לארוחה, או ללכת לישון) הם אתגרים עבור ילדים והורים.

את שרון בן השש הכנתי לקראת המעבר לקליניקה החדשה. חששתי שהמעבר מהמקום שבו עבדתי ואותו הכיר ,יהיה מאתגר עבורו. לכן, במפגש האחרון במקום "הישן" הסברתי לו שבפעם הבאה נפגש במקום אחר.

כשהגיע לקליניקה החדשה הצגתי לו את המקום החדש, הסברתי לו איפה נמצאים האביזרים אליהם היה רגיל, היכן מונחים הצעצועים והמשחקים, איפה נשב לשחק ולצייר.
שרון הסתכל סביב ואמר: "אני אוהב את המקום הזה, אני רואה את כל הצעצועים".

הקלתי על שרון את המעבר למקום החדש ע"י הצגה והכרות עם הסביבה החדשה.

אז ריכזתי לכם כמה טיפים כדי להקל על המעברים השונים:

מעבר דירה

במעבר לדירה חדשה כדאי לבקר בדירה עם הילד לפני המעבר, להראות לו איפה יהיה החדר שלו, לתכנן אתו את סידור החדר, ואפילו לשתף אותו בסידור המשחקים והספרים שלו בחדר החדש.

בית ספר או גן חדש

במעבר לבית ספר או לגן חדש, כדאי להראות לילד איפה הגן/בית הספר, להכיר לו את הכתה בה ילמד, להפגש עם הגננת, המורה לפני תחילת שנת הלימודים (זה בדרך כלל קורה במקומות שונים בארץ ביוזמת בית הספר).

בין פעילויות

במעברים בין פעילויות (כמו להפסיק משחק ולעבור לעשות שיעורי בית):

• הגדירו מראש בעזרת שעון או טיימר בסלולרי כמה זמן נשאר לילד לעסוק בפעילות אותה הוא מעוניין להמשיך. מדי פעם תזכירו לו/לה "נשארו לנו עוד 5 דקות לפני שאנחנו עוזבים את הבית של סבתא". או: "עוד 10 נידנודים בנדנדה והולכים הביתה", "עוד שני סיבובים במשחק והולכים לצחצח שיניים" וכו'.
• הביאו אתכם חפץ/ צעצוע שהילד אוהב כדי שיהיה לו קל יותר לעבור מפעילות לפעילות (מכונית שתהיה אתו בדרך לאמבטיה, שם המכונית "תחנה" עד סיום הרחצה ותחזור אתו לחדר להמשך סדר היום לקראת שינה)
• הסיחו את דעתו של הילד מהפעילות אותה הוא מתקשה לעזוב ואמרו: "בוא נראה איך את מגיעה למטבח בקפיצה על רגל אחת" וכו'.
• וודאו שהילד יודע מהי הפעילות הבאה אותה הוא אמור לבצע. לילדים צעירים שמתקשים מאד במעברים כדאי להכין סדר יום עם תמונות שמתארות את מהלך היום שלהם. לדוגמא:  

לילדים שיודעים לקרוא- אפשר להכין לוח בו יהיה כתוב סדר היום שלהם:

לדוגמא: 

16.00-16.30: ארוחה קלה, צפיה בטלויזיה/ משחק בסלולרי 

16.30- 17.00: התארגנות לקראת חוג ג'ודו

17.00-18.00: חוג ג'ודו

18.00- 19.00: השלמת שיעורי בית

19.00-20.00: ארוחת ערב, מקלחת

20.00: למיטה ולילה טובה

לסיכום, מעברים הם מצבים מאתגרים למבוגרים ובעיקר לילדים. הכנת הילדים לקראת שינויים בשגרת חייהם יכולה לעזור לכם להקל על המעבר של ילדכם, כדי שיעבור בצורה "חלקה" ובקלות.

פורטנייט

האם משחק הפורטנייט עוזר לילד שלך או גוזל ממנו זמן?

גם הילד שלך משחק בפורטנייט שעות? הוא לא לבד...

50 מיליון אנשים משחקים במשחק פורטנייט.
אגב, לא חייבים לשחק במחשב, אפשר גם בנייד או בטבלט.
למי שלא מכיר, פורטנייט הוא משחק סוחף שכבש בסערה את העולם, ומעל הכל הוא חינמי...
ילדים מרבים לשחק בו, בבית, בכתה, ובכל מקום אפשרי.


החברה שפיתחה את פורטנייט ממליצה על שימוש בו מגיל 13 ואילך, אבל הרבה ילדים צעירים יותר משחקים בו הרבה. ההורים צריכים להחליט אם הילד שלהם מספיק בוגר לשחק במשחק.

המשחק הפופולרי אורך כ-20 דקות, השחקנים יכולים לדבר זה עם זה, והוא מאד מהנה ומושך להמשיך ולשחק בו.

אז איך המשחק הזה משפיע על יכולותיהם של הילדים?

1. ילדים "נתפסים" למשחקי מחשב ויכולים לשחק בהם שעות, ואז הם לא מוכנים לעבור לפעילויות אחרות אותם הם צריכים לעשות. לכן יש להגביל את זמן המשחק בהתאם לילד.
2. פורטנייט מעודד שיתוף פעולה, יכולת תכנון וארגון, ועבודת צוות.
   ילדים צריכים את היכולות האלה (גמישות מחשבתית, תכנון וארגון, עבודת צוות, תקשורת עם חברים) כדי לתפקד היטב בחיי היומיום.
3. התקשורת בין השחקנים בפורטנייט מעודדת תקשורת ויחסים בין אישיים, אבל מצד שני היא מסוכנת כאשר ילדים צעירים מתקשרים עם אנשים זרים. לכן ההורים צריכים ללמד אותם כללי זהירות.
4. רמת האלימות בפורטנייט היא מועטה יותר ממשחקי מחשב אחרים, אשר בכולם יש יריות וכלי נשק, ודם. בפורטנייט כמעט ואין דם.
   בכל אופן, צריך לשים לב לילדים אם הם נהיים אלימים יותר לאחר משחק ממושך בפורטנייט.

משחקי המחשב יישארו אתנו עוד הרבה שנים. כדאי להערך לשימוש מושכל בהם.

החופש הגדול - בדיוק הזמן לשפר את הכתיבה של הילד

החופש הגדול עדיין לפנינו וזה זמן מתאים לשיפור היכולות של הילד שלכם לפני שמתחילים הלימודים, החוגים וכל מה שביניהם...

רציתי לספר לכם על שרון, תלמידה מחוננת שעולה לכתה ג' עם קשיי כתיבה שלא טופלו עד כה.
היא נמנעת מכתיבה: כותבת תשובות קצרות ולא ממצות במבחנים ובשיעורי הבית, וכשהיא כבר כותבת היא מתלוננת על כאבים ביד. שלא לדבר שקשה מאד להבין את מה שכתבה.
היא מתוסכלת, וההורים מתוסכלים ולכן הוחלט במשפחה לנצל את החופש הגדול כדי לשפר את יכולות הכתיבה של שרון בעזרת טיפול בריפוי בעיסוק.

אז מה אנחנו עושים לשינוי המצב?

מחברת חכמה

• עובדים על שרירי היציבה (שרון מאד כפופה) ועל ישיבה מותאמת על יד השולחן. הפנתי את שרון לפיזיוטרפיסט מומחה ליציבה.
• נעזרים באוחז עפרון מיוחד (ראו תמונה) לשיפור האחיזה.
• מחזקים את שרירי האצבעות הכותבות (אכילה בצ'ופ סטיקס ובפינצטה, משחקים במשחקים לחיזוק אצבעות).
• כותבים במחברת חכמה (ראו תמונה) שעוזרת לשרון להתארגן בתוך הדף ומקלה על קריאות כתב היד.
• לומדים לעצב מחדש את האותיות שפוגמות בקריאות כתב היד של שרון ( כמו צ' ו-ד', ץ ו-ף)

אוחז עפרון

לאחר ארבעה מפגשים בריפוי בעיסוק כבר ראינו תוצאות:

• שיפרנו את קצב ומהירות הכתיבה.
• היד של שרון כואבת פחות, וכתב היד שלה ברור ומובן יותר.
• שרון מעריכה את עצמה יותר ומרגישה שהיא מסוגלת להצליח יותר במשימות של כתיבה.

רוצים לדעת עוד?
בקרו בפוסט שלי איך לשפר את את הכתיבה של הילד ב-7 צעדים.

איך היה בבית ספר?

כשאני שואלת ילדים איך היה להם בבית הספר או בגן, אני בדרך כלל מקבלת את התשובות הבאות: בסדר, כיף, כמו כל יום וכו'. תשובות סתמיות לשאלה סתמית...
אז אם אתם באמת רוצים לדעת איך הולך לילדים בבית הספר תשאלו שאלות ספציפיות. הנה מספר שאלות לדוגמא:

• איזה סיפור המורה/גננת סיפרה היום?
• איזה פעילות היה הכי כיף לעשות היום בבית הספר/בגן?
• עם מי שיחקתם בחצר?
• במה שיחקתם בהפסקה?
• מה לימדה המורה למוסיקה (אם אתם יודעים שהיום היה שיעור מוסיקה)?
• מה אתם לומדים לקראת ראש השנה/סוכות/יום העצמאות/ארוע או חג אחר שמתקרב?

למה חשוב לשאול שאלות על בית הספר

השאלות הספציפיות נותנות לכם מידע חשוב האם הילדים קשובים למורה/גננת, האם הם זוכרים ומבינים את הנלמד בכתה, האם המורה/גננת מעבירה את החומר הנלמד בצורה שמעניינת את הילדים.
השאלות גם נותנות לכם מידע על התפקוד החברתי/רגשי של הילדים: עם מי הם משחקים, מה הם משחקים, ממה הם נהנים בבית הספר וכו'.

הפכו את ההתעניינות למשהו טבעי - יצרו שיחה דו כיוונית

לפני שאתם מתעניינים בקורות הילדים בגן, התחילו אתם וספרו על היום שלכם: מה קרה לכם במשך היום, מה שימח או עיצבן אתכם, איפה הייתם ומה עשיתם - כך יהיה טבעי יותר לילדים לענות על השאלות שאתם תשאלו אותם.

לסיכום, חשוב מאד להתעניין ולשאול את הילדים שאלות מנחות לגבי מה קורה אתם בבית הספר. הילדים ישמחו לשתף אותכם באינפורמציה אם השאלות יהיו ספציפיות, ואתם תפיקו מידע חשוב אודות השתתפותם של הילדים מבחינה לימודית וחברתית בבית הספר או בגן.

בהצלחה!

איך ללמד את הילד לא לאבד מחברות וקלמרים

גולן , תלמיד כתה ב' הגיע אלי לטיפול בריפוי בעיסוק בשל "קשיים בהתארגנות".
קשיים אלו הפריעו לו בעיקר בכל מה שנוגע לבית הספר - גולן סיפר לי למשל שהוא מתבלבל בין המחברות. פעם אפילו הכין שיעורים בעברית במחברת תורה, אבל המורה שלא ראתה את השיעורים במקומם, שלחה מכתב להוריו...
בכיתה, גולן הוא האחרון שמוציא את הספר או החוברת שהמורה מבקשת, בעוד שאר הילדים כבר עסוקים בלימוד.
אמא של גולן סיפרה שהילקוט שלו מבולגן וכבד, כי הוא סוחב הרבה דברים מיותרים לבית הספר מחשש שישכח משהו בבית. וזה בלי לדבר על הדברים שהוא שוכח בבית ספר.
מאיסוף כל הסימנים האלה הבנתי שלגולן יש קושי בהתארגנות.
הקושי בהתארגנות גורם לו לתסכול, לדימוי עצמי נמוך ולחוסר בטחון ביכולותיו.
תחושות אלו בעקבות קושי בהתארגנות הן נכונות לכלל הילדים, ומשמעותיות הרבה יותר לילדים ליקויי למידה או עם בעיות קשב וריכוז.

איך תעזרו לילד ללמוד להתארגן נכון (הילד לא חייב להיות עם קושי בהתארגנות)

מתחילים במשהו קטן (הרי הכל מתחיל בדברים הקטנים): בארגון הילקוט לבית הספר.
משימה קטנה אך כזאת שמקנה לילד סדר, ארגון ויעילות בתפקוד. ממשימות קטנות כאלה הילד צובר ביטחון ולומד שיטות לארגון דברים אחרים שהם לא ילקוט (כמו סדר יום למשל).

בתחילת שנת הלימודים, הקדישו שבועיים - שלושה ללמד את הילד איך להיות מאורגן ומסודר. בכל ערב לפני השינה (או בכל שעה אחרת לאחר שילדכם סיים את שיעורי הבית שלו) עיברו יחד איתו על התיק ובידקו את מה צריך להוציא מהילקוט, מה צריך להכניס (בהתאם למערכת) ובאיזה תא.

בואו נצלול לפרטים הקטנים:

1. התחילו עם ילקוט ריק.
2. בקשו מהילד למיין את החפצים שאמורים להכנס לילקוט: חוברות/ספרים ומחברות ששייכים לאותו המקצוע, כלי כתיבה, בגדי התעמלות וכו'
3. שימו את הספרים/החוברות בתא הילקוט הגדול ביותר (צמוד לגב הילד), המחברות בתא השני בגודלו, ואת כלי הכתיבה אחסנו בקלמר ושימו בתא הקטן ביותר בקדמת הילקוט. בקבוק המים יהיה בתא הצידי.
4. בקשו מהילד לזכור איפה שמתם את החפצים בילקוט. אחרי שהילד אמר שהוא זוכר, הוציאו את החפצים מהילקוט, ובלגנו אותם קצת. עכשיו בקשו מילדכם להחזיר לילקוט לפי הסדר הנכון (סוג של משחק הזכרון). מיקום קבוע של החפצים בילקוט יחסוך מילדכם זמן חיפוש מיותר בכיתה.
5. בחרו צבעים שונים לקלסרים ולמחברות של המקצועות השונים. לדוגמא: עטפו את מחברת החשבון ואת חוברת החשבון בצבע אדום ובחרו קלסר אדום להניח בו את דפי העבודה בחשבון. כך יהיה קל יותר לילד למצוא בקלות את הספרים/ מחברות בילקוט, ולשלוף אותם  בקלות לבקשת המורה.
6. קחו תג מזוודה שקוף (כן, זה שמחובר למזוודה ועליו השם והכתובת שלכם), הוציאו את הנייר שעליו רשומים השם והכתובת, ובמקום זאת, הכניסו דף עם רשימת החפצים שצריכים לחזור הביתה בילקוט. חברו את התג לרוכסן של אחד מתאי הילקוט. למדו את ילדכם לבדוק את הרשימה בסוף יום הלימודים ולוודא שהוא לא שכח דברים חשובים בבית הספר כמו: קלמר, סוודר, תיק אוכל, יומן וכו'.

בעזרת שיטות כאלו, גולן היום הרבה יותר מסודר, ועם הרבה יותר ביטחון. הוא כבר לא מרגיש אחרון בכיתה, וזה הכי חשוב.

ילקוט על גלגלים - כן או לא? איך בוחרים ילקוט לילדים

ספטמבר נמצא כבר מעבר לפינה ואיתו פתיחת שנת הלימודים.
ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו מתלבטים איזה ילקוט לקנות לילדים לבית הספר.
החנויות מוצפות בשפע אין סופי של ילקוטים: עם גלגלים, בלי גלגלים, גלגלים מובנים, גב קשיח, וזה בלי להזכיר את אלזה ואנה ושאר גיבורי סדרות הילדים שמקשטים את התיקים.
אז הנה, סדרתי לכם כאן רשימה של טיפים - מה כדאי לשים אליו לב וממה להתעלם כשקונים ילקוט לילד.

בחירת הילקוט

יש כמה גורמים שצריך לשים אליהם לב במיוחד:

גודל הילקוט

הילקוט  צריך להיות מתאים לגובה של הילדים שלכם - גובה הילקוט יתחיל מכ- 5 ס"מ (בערך חצי אצבע של מבוגר) מגובה השכמות.
תחתית הילקוט צריכה להסתיים בגובה המותניים, או מעט מעליהם.

משקל הילקוט 

הילקוט צריך להיות קל - מקסימום 10% ממשקל גופם של הילדים, כולל ספרים ומחברות שנכנסים פנימה. (לדוגמא, אם הילד שוקל 25 ק"ג, ההמלצה היא שמשקל הילקוט לא יעלה על 2.5 ק"ג)

חגורות הכתפיים של הילקוט

מומלץ שחגורות הכתפיים של הילקוט יהיו מרופדות - כדי למנוע לחץ על מפרקי הכתפיים.

גב מרופד

מומלץ אם אפשר, אבל לא קריטי.

ילקוט על גלגלים -כן או לא?

אנחנו רואים יותר ויותר ילדים עם ילקוט על גלגלים. זה באמת נראה נוח יותר ודורש פחות מאמץ, אבל זו אופציה פחות מומלצת ע"י מרפאים בעיסוק.
השימוש בילקוט על גלגלים יכול לגרום למתיחה מיותרת של רצועות הכתף, לחוסר איזון בין שתי הידיים וליציבה לקויה.

אם בכל זאת החלטתם לבחור באופציה זו ולקנות ילקוט על גלגלים לילדים, למדו אותם להניח את הילקוט לפני גופם, לדחוף אותו קדימה ולהחליף ידיים בזמן הדחיפה.

שימוש בילקוט

יש המון תאים לילקוטים, וילדים אוהבים את זה - אז בואו ננצל את זה ונלמד אותם איך מפזרים את המשקל שהם נושאים בילקוט:

• את הפריטים הכבדים (ספרים, מחברות) נשים עם הילדים במרכז התא הקרוב ביותר לגב. 
• את הפריטים הקלים יותר נניח בתאים הקדמיים של הילקוט (הרחוקים מהגוף). 
• פריטים חדים (קלמרי בד עם עפרונות, סרגלים) נניח רחוק מהגב, או בתאים הצדדיים, שלא יציקו לילדים.

סימני אזהרה לשימוש לא נכון בילקוט

• הילדה מתלוננת על זה שקשה לה להרים או להניח את הילקוט על הרצפה (הילקוט כבד מדי!)
• תלונות על כאב בעת נשיאת הילקוט
• הילד מספר שיש לו נימול או עקצוץ בגפיים
• פסים אדומים על העור בחלק הקדמי של הכתפיים
• שינוי ביציבה בזמן נשיאת הילקוט

אם אתם רואים סימנים כאלה, שבו עם הילדים והסבירו להם איך מרימים ומסדרים את הילקוט בצורה נוחה:

• הסבירו איך להרים את הילקוט מהרצפה תוך כיפוף ברכיים (שימו לב שיש להמנע מכיפוף המותניים כשמרימים את הילקוט).
• הראו לילדים איך להשתמש בשתי רצועות הכתפיים כשהם מניחים את הילקוט על הגב. 
• בידקו יחד עם הילדים שאורך הרצועות מתאים להם - ושהילקוט מונח על הגב בצורה נוחה.
• יחד עם הילדים, שימו לב שהילקוט לא יעבור את קו הכתפיים או את עצמות המותניים.
• את הילקוט צריך לשאת בעזרת שתי חגורות הכתפיים (כדי שמשקל הילקוט יחולק במידה שווה על הגב) - שימו לב גם לכך.

חשוב לזכור שהילדים שלנו הולכים עם הילקוטים שלהם יום יום, אז חמש דקות של הסברים ועבודה איתם בתחילת השנה יחסכו לכם תלונות, טיפולים וקניה של ילקוטים חדשים.

שנת לימודים פוריה!

מה עושים עם הילדים בחופש הגדול - חלק ג׳

זה הפוסט האחרון בסדרת הפוסטים ״מה עושים עם הילדים בחופש הגדול״.

והנה תקציר - בסדרת הפוסטים ריכזתי פעילויות כיפיות שיעסיקו את הילדים, ועל הדרך יעודדו מוטוריקה עדינה, תפיסה חזותית, קשר עין-יד, יכולות קוגניטביות, עצמאות, ועוד.

אז בואו נתחיל.

עבודות יצירה

עבודות יצירה משפרות יכולות מוטוריות עדינות, תיאום בין שתי הידיים, הבחנה בפרטים, ועוד מיומניות.

ילדים אוהבים מאד ליצור, להתנסות בחומרים ובפעילויות שונות. בואו ננצל את זה שהסקרנות שלהם עדיין במיטבה...

שתפו את הילדים בפרוייקטים של יצירה: עבודות של פאייטים, רקמה, פיסול בחמר, פיסול בנייר, 

קולאז'ים , הדבקות שונות, ועוד.

יש היצע אדיר של ערכות  יצירה לכל גיל וכיס בחנויות היצירה (שימו לב לערכות היפות במחירים הוגנים של חברת פלדע - קניתי לנכדים שלי וזו היתה ממש הצלחה).

אפשר גם ליצור גם מחומרים פשוטים שיש בכל בית - הכנתי רשימה של אביזרים שאפשר לנצל בבית לעבודות יצירה:

• מספריים
• עיתונים צבעוניים עם תמונות
• נייר
• צבעים
• דבק
• מדבקות
• חרוזים או כפתורים בגדלים שונים
• גלילים פנימיים של נייר טואלט (החלק שנייר הטואלט מגולגל עליו)
• צלחות חד-פעמיות

 אז מה אפשר לעשות עם כל הדברים האלה? הנה רשימה של כמה פעילויות, ואתם תמיד יכולים להמציא עוד...

• תנו לילדים לגזור תמונות מהעיתונים ולהדביק כאוות נפשם על ניירות ( קולאז')
• תנו לילדים לגזור את גלילי נייר הטואלט ולהכין מהם דמויות (כאן המדבקות והכפתורים נכנסים לתמונה כעיניים)
• הכינו משקפת מגלילי הנייר טואלט
• הכינו חיות מצלחות נייר
• תנו לילדים להיות יצירתיים...

בישול ואפיה

המטבח הוא מקום נפלא לחוויות רב-חושיות: הכל עובד כאן: חוש המישוש, הריח, הטעם, הראיה והתנועה (למשל מוטוריקה עדינה, שימוש בשתי ידיים, תפעול חפצים כמו סכין, מערוך או קולפן ירקות). 

ילדים אוהבים מאד לבשל ולאפות. ניתן לשתף את הילדים כבר מגיל שלוש לערוך שולחן (בכלי פלסטיק כמובן), לחתוך את עלי החסה לסלט באמצעות האצבעות בלבד וללא סכין (עובד על תיאום בין שתי הידיים ומחזק את שרירי האצבעות) ולהוסיף את עגבניות השרי לקערה.

הילדים הבוגרים יותר (מגיל 6 ומעלה) יחתכו ירקות ופירות עם סכין (בחרו את הסכין הקהה ביותר במטבח כדי לשמור על בטיחות), יתנסו בשימוש בקולפן ירקות, יתבלו את המאכלים (זריה של תבלינים ומזיגה של שמן).

אפשר גם להכין פיצה עם הילדים: הם יאהבו את הפעילות ואת האכילה בסופה... 

 אם מתחשק לכם להכין לבד את הבצק - לרדד בצק זה תענוג בפני עצמו לילדים, ומערב שרירי ידיים ואצבעות.

אבל לא חייבים להכין את הבצק לבד - אפשר להשתמש בבצק מוכן או בחצאי פיתות.

בין אם לשתם בצק או לא, ישלב הכנת הרוטב גם הוא פעילות טובה לילדים - הילדים ימרחו את רסק העגבניות, יפזרו אורגנו, יגלענו זיתים, יניחו אותם על הבצק, יפזרו גבינה, ועל הדרך יפתחו יכולות של מוטוריקה עדינה, יריחו, יטעמו ויהנו מיכולתם להכין לבד אוכל.

עוד פעילות שאני אוהבת היא הכנת כריכים מעוצבים (מגיל 4) : הילדים ימרחו את פרוסות הלחם, דבר שמעודד תפעול חפצים בצורה יעילה ושימוש מושכל בכוח (אם ימרחו חזק עם הסכין, פרוסת הלחם תקרע), ויקשטו אותה בפרוסות של ירקות, פעילות שמפתחת דימיון ויצירתיות. 

אם אתם אופים במטבח- שתפו את הילדים בפעילויות האפיה השונות: מהכנת הבצק, רידודו, ועד יצירת העוגיות בעזרת חותכנים מתאימים. 

הילדים יפתחו את יכולותיהם המוטוריות העדינות, את התיאום בין שתי הידיים, יפתחו יצירתיות ויהנו מחוויה רב חושית.

הילדים הבוגרים (מגיל 7 ומעלה) יוכלו להכין לבד מאכלים ע"פ מתכונים פשוטים (יש בשוק הרבה ספרי בישול לילדים. אני זוכרת את הספר של רות סירקיס "ילדים מבשלים" שהילדים שלי הכינו יופי של עוגות ומאכלים באמצעותו) .

הכנת מאכלים ע"פ מתכונים מפתחת עצמאות, ומשפרת מיומנויות ניהוליות כמו ארגון, זכרון עבודה (האם כבר הכנסתי את הסוכר לעיסה?), רצף ותזמון,  קשב וריכוז, ועוד.

אז זהו, תמה סדרת הפוסטים על פעילויות לחופש - מקווה שאימצתם חלק.

אם יש פעילות שמצאה חן בעיניכם במיוחד, או פעילות שלא היתה כתובה פה ואתם רוצים לשתף - כתבו לי על הקיר בפייסבוק.

והכי חשוב - תהנו מהקיץ ומזמן האיכות עם הילדים!

איך להעביר את הקיץ עם הילדים - חלק ב׳

זה החלק השני של סדרת הפוסטים ״איך להעביר את הקיץ עם הילדים״.

למי שפספס את החלק הראשון - אפשר למצוא אותו כאן.

והנה התקציר:

כל שבוע בשלושת השבועות הקרובים אפרסם כמה פעילויות שלא רק יעזרו לכם להעביר את הקיץ עם הילדים בלי להוציא ים של כסף, אלא גם יתנו לכם ולהם להנות מהחופש ועל הדרך לפתח מיומנויות שונות.

אז בואו נתחיל עם חלק ב׳.

פעילות גופנית מחוץ לבית (מתאים לכל גיל)

ילדים אוהבים לבלות הרבה מול הסמארטפון, המחשב או הטלויזיה ולפעמים שוכחים שיש דברים כיפיים גם בחוץ.
פעילות גופנית מחוץ לבית עם הילדים לא רק נותנת לכם זמן איכות ביחד, היא גם נותנת לכם אפשרות ללמד את הילדים מושגים ופעילויות חדשות בצורה חוויתית.
פעילויות כמו רכיבה משותפת על אופניים, הליכה וריצה על חוף הים ובילוי משותף בבריכה ישפרו יכולות מוטוריות אצל הילדים, ויעזרו להם לחזק שרירים ומפרקים.

לא חייבים ללכת רחוק - גם משחקים בגן השעשועים, קפיצה בדלגית (מגיל 6) ומשחקי קלאס, תופסת ומחבואים כמו פעם בשכונה ילמדו את הילדים שלכם מיומנויות חדשות.

תרגול לעצמאות בפעילויות יומיומיות (גילאי 3 ומעלה)

בדרך כלל אנחנו ממהרים בבוקר לעבודה, לגן ולבית הספר, ולא תמיד מאפשרים לילדים להתנסות באופן עצמאי בפעילויות חשובות כמו לפשוט פיג'מה, או ללבוש חולצה ומכנסיים. בקיץ יש יותר זמן, אז בואו ניתן לילדים את האפשרות לתרגל עצמאות בפעילויות היומיומיות האלה בלי לחץ של זמן.

אז איזה פעילויות יומיומיות נוכל לתת לילדים שלנו לבצע לבד?

• ציחצוח שיניים (מפתח היגיינה אישית, ונותן גירוי סנסורית לאזור הפה) - מקמו את מברשת השיניים והמשחה במקום נגיש לילדים.
• שטיפה וניגוב פנים - הניחו שרפרף כדי שהילדים יוכלו להגיע לכיור ולברז.
• נעילת נעליים או סנדלים
• שריכת שרוכים ללא עזרה
• לבישת בגדים - הכינו את הבגדים שאותם הילדים ילבשו באותו היום על הכסא בחדר.

והכי חשוב - תנו לילדים זמן ומרחב להתנסות להיות עצמאים.

יצירת ספרים וקריאת ספרים (מגילאי 3 ומעלה)

נכון, הילדים רגילים לקרוא ספרים, אבל דוקא בגלל זה נסו לעשות איתם את ההפך - בקשו מהם לכתוב או ליצור ספר (תלוי בגיל):

• ילדי הגן יציירו את מה שהם רוצים להביע, ותוך כך ישפרו את היכולת הגרפומוטורית שלהם ואת הדמיון. אם הילדים רוצים - אתם יכולים להוסיף בכתיבה את מה שהם יתארו לכם. 
• הילדים שכבר יודעים לכתוב ישפרו את כתב היד שלהם, ילמדו להביע את עצמם וגם יפתחו את הדמיון. 

חוץ מליצור ספרים, אפשר גם לגוון את קריאת הספרים: לכו לספריה העירונית, תנו לילדים לבחור ספרים (כאלה שמתאימים) ושבו לקרוא איתם יחד. 

שבוע הבא יהיה החלק השלישי והאחרון של סדרת הפוסטים ״איך להעביר את הקיץ עם הילדים״.

ניסיתם אחת מההצעות שלי? כתבו לי על הקיר בפייסבוק איך היה ואם יש לכם שדרוגים.

מה עושים עם הילדים בחופש הגדול - חלק א׳

החופש הגדול כבר כאן, ועוד מעט הקייטנות נגמרות.
זה משפט שמפחיד לא מעט הורים.
אבל החופש הגדול לא צריך להפחיד אף אחד - כי את הזמן הפנוי שיש לילדים אפשר לנצל לפעילויות כיפיות ומהנות שיפתחו את הילדים.

כשהתחלתי לכתוב את הפוסט, חשבתי על לתת לכם רשימה של פעילויות שלא דורשות הלוואה בבנק - כאלה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות בבית.
כשסיימתי לכתוב את הפוסט גיליתי שאני עם די הרבה פעילויות - אז בגלל שרשימת הפעילויות ארוכה חילקתי אותה לשלושה חלקים.
כל שבוע בשלושת השבועות הקרובים אפרסם כמה פעילויות שלא רק יעזרו לכם להעביר את הקיץ עם הילדים בלי להוציא ים של כסף, אלא גם יתנו לכם ולהם להנות מהחופש ועל הדרך לפתח מיומנויות שונות.

אז בואו נתחיל.

משחקי מים (לגילאי שלוש ומעלה)

ילדים מתים על מים - חוץ מלתת להם להתיז ולהשפריץ, אפשר להשתמש במים גם ללימוד מושגים (כבד/קל, לימוד ספירה) וגם לשיפור מיומניות שונות כמו מוטוריקה עדינה וגסה.

צאו למרפסת או לחצר ומלאו גיגית עם מים.

• תנו לילדים בקבוקי התזה (שפריצרים) שיתיזו אחד על השני - הם גם יאהבו את זה וגם יחזקו את שרירי כף היד והאצבעות כהכנה לאחיזת כלי כתיבה וכלי אוכל.

•  תנו לילדים כלים שאפשר למלא במים ולהעביר מכלי לכלי - מה שישפר את המוטוריקה העדינה את התיאום בין שתי הידיים.

• מלאו בלונים בכמויות שונות של מים

• תנו לילדים לחקור איזה בלון כבד יותר/קל יותר.

• אפשר לזרוק ולתפוס את הבלונים ותוך כדי לבדוק מה קורה לבלונים כשזורקים אותם מגבהים שונים.

• עוד משהו שאפשר לעשות עם הבלונים זה קליעה למטרה - למשל לכוון את הבלונים לתוך גיגית. משחק הקליעה למטרה עובד על ויסות של כח ותיאום עין יד.

• תנו לילדים לבדוק כמה בלונים הם מצליחים להחזיק בידיים בלי שיפלו. חוץ מזה שזה כיף, זו גם דרך נוספת ללימוד ספירה וגם מפתח כח גס והתארגנות.

• עוד שיטה נהדרת ללימוד ספירה - שחקו עם הילדים ״חפש את המטמון״ עם כמה בלונים: החביאו כמה בלונים ברחבי החצר ותנו לילדים לחפש אותם ולראות ולספור שהם אכן מצאו את כולם.

משחקי קרח (לגילאי שנתיים ומעלה)

בימים החמים כל כך של הקיץ, הילדים שלכם (וגם אתם) תהנו מהקרירות של הקרח.

משחקים עם קרח עובדים על תחושה של חום וקור, ומפתחים סקרנות, וסבלנות (עד שהקרח מפשיר לוקח זמן...).

• נסו לבנות מגדלים מקוביות הקרח שיש לכם במקפיא. הילדים יאהבו את זה (כי המגדלים מחליקים ומתפרקים) ועל הדרך יחוו את חוש המישוש וישפרו את התפיסה המרחבית.

• הקפיאו מטבעות או חרוזים קטנים בתוך מים בתבניות קוביות הקרח. לאחר שהקוביות קפאו, הכניסו אותם לתוך גיגית גדולה, ובקשו מהילדים לחפש את ה"אוצרות" שבתוך קוביות הקרח. זה משחק שאני מאוד אוהבת - הוא גם חוויתי ועובד על חוש המישוש וגם מעודד סקרנות. 

• אם ממש בא לכם לכייף ולא אכפת לכם להתלכלך, אז אפשר למלא צבעי גואש בתוך תבניות קוביות הקרח. שימו מקל של ארטיק בכל קוביה לפני ההקפאה, וכשקוביות הצבע קפואות שחררו אותן מהתבנית ותנו לילדים לצבוע את המדרכה שעל יד הבית. זה משחק שמפתח יצירתיות, מוטוריקה עדינה ועובד גם על היכולת הגרפו-מוטורית של הילד.

ציור בחומרים שונים (מתאים לגילאי שלוש ומעלה)

תנו לילדים להתנסות בציור גם בעמידה ובשכיבה - לא רק בישיבה. זה יחזק להם את שרירי חגורת הכתפיים, וייתן להם חוויה מרחבית אחרת.

השתמשו בצבעי אצבעות, ותנו לילדים לצבוע בעזרת כפות הידיים וכפות הרגליים על דפי נייר גדולים. 
אפשר גם להשתמש בגירים צבעוניים ובצבעים מסוגים שונים.




אז כמו שאתם רואים, יש המון פעילויות מהנות שגם מפתחות את הילדים שאפשר לעשות בבית.
עוד פעילויות יגיעו בשבוע הבא...



יש לכם פעילויות שאתם רוצים להמליץ עליהן? כתבו לי על הקיר בפייסבוק!

אז כמה שעות שינה הילד שלכם באמת צריך?

בכל השנה ובעיקר בחופש הגדול ילדים פשוט לא רוצים ללכת לישון.
ילדים הרי תמיד רוצים להמשיך לשחק, לצפות בטלויזיה, לשחק בנייד - כל דבר שימנע מהם להכנס למיטה ולישון (מה שאנחנו ההורים כל כך מחכים לו...)

עכשיו, כשהחופש הגדול מתחיל, הרבה הורים נותנים לילדים קצת יותר חופש ונותנים להם להישאר ערים עד מאוחר - לפעמים על חשבון שעות השינה.

נכון, צריך לשחרר קצת את החבל בחופש - אבל צריך לזכור:
שינה טובה על בסיס יומיומי משפרת תפקודים רבים כמו קשב, התנהגות, למידה, זכרון, ויסות רגשי ובריאות גופנית.

מיעוט בשעות שינה עלול לפגום ביכולת הריכוז של הילד, ולגרום לקשיי התנהגות ולמידה.
חוסר בשעות שינה מגביר את הסיכון לתאונות, פציעות, לחץ דם גבוה, השמנת יתר, ואפילו לדכאון...

כמה שעות שינה הילד שלכם באמת צריך?

האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה פרסמה לראשונה המלצות למספר שעות שינה המומלץ בגילאים השונים, והנה היא לפניכם:

תינוקות מגיל 0 עד שנה

16 שעות ביממה (כולל שנת צהריים)

תינוקות מגיל שנה עד שנתיים

11-14 שעות ביממה (כולל שנת צהריים)

ילדים בגיל 3 -5 שנים

10-13 שעות ביממה (כולל שנת צהריים)

ילדים בגילאי 6-12

 9-12 שעות ביממה (כולל שנת צהריים)

ילדים בגילאי 13-18

10 שעות ביממה (כולל שנת צהריים)

איך נעזור לילדים לקבל את מנת השינה המתאימה להם?

• הרגילו את הילדים לשעת שינה קבועה.
• שמרו על סדר פעילויות קבוע לפני השינה: לדוגמא: מתרחצים, אוכלים ארוחת ערב, מצחצחים שיניים , נכנסים למיטה, קוראים סיפור והולכים לישון
• צרו סביבה מרגיעה שתעזור לילדים להרדם: שימו מוסיקת רקע מרגיעה לפני השינה, עמעמו אורות, ודברו בקול שקט ורגוע. 

לסיכום: תנו לילדים קצת יותר חופש בחופש - אבל שימו לב לשעות השינה שלהם.

שינה ערבה וחופש נעים!

קפוארה או ציור? איך לבחור חוג שיפתח את הילד

כמה פעמים שמעת את המשפט "משעמם לי" מהילדים וחשבתם שאולי זה הזמן לרשום את הילד לחוג?
אם זה קרה לכם, הפוסט הזה בשבילכם.

להשתתפות בחוגים יש הרבה יתרונות:

• חשיפה לתחום התעניינות חדש
• תחושת שייכות
• שיפור מיומנויות חברתיות
• בניית בטחון עצמי
• הבנה ומילוי הוראות

אני יודעת, יש מבחר אדיר של חוגים בנושאים שונים ולגילאים שונים.
וזה הקושי - איזה חוג מתאים לילדים שלי, ולי.

אז איזה חוגים יש בשוק

• חוגים המערבים פעילות גופנית כמו: כדורסל, כדורגל, ג'ודו, קפוארה, ריקוד, התעמלות ועוד, עובדים על חיזוק שרירים, גמישות, מילוי הוראות, קורדינציה וכו'

• חוגי מוסיקה ולימוד כלים שונים, מפתחים מוסיקליות, יצירתיות ועוד

• חוגי יצירה כמו פיסול, ציור וכו', מפתחים יצירתיות, מוטוריקה עדינה, יכולות תפיסתיות-חזותיות

• חוגי אנגלית ושפות זרות נוספות מפתחים קוגניציה, ויכולת שפתית.

• חוגי בישול, תיאטרון, קסמים, אילוף כלבים (כן, יש דבר כזה), מפתחים יצירתיות ושיתוף.
  
   

מה כדאי לבדוק לפני שנרשמים לחוג

• כמה ילדים משתתפים בחוג, ומה היחס של מספר תלמידים למורה

• האם המורה/מדריך מוסמך לעסוק בתחום אותו הוא מלמד? בקשו המלצות, שאלו חוות דעת של הורים אחרים שילדיהם השתתפו בחוג בעבר.

• האם זמן ומיקום החוג מתאים לכם (האם הוא במרחק הליכה מהבית, או שתצטרכו להסיע)

• האם חברים נוספים של ילדכם משתתפים בחוג

אז באיזה חוג לבחור מכל השפע הקיים?

דבר ראשון חשוב שתשתפו את הילד בבחירת החוג, אבל זכרו - לכם יש את המילה האחרונה.

עוד משהו חשוב בבחירת החוג הוא לשים לב שהחוג מתאים לילד לפי תחומי העניין שלו/ה או לתחומי העניין שאתם רוצים שהוא/היא יפתחו:

• אם הילד קצת מסורבל, כדאי לחשוב על חוג התעמלות כלשהו שישפר את יכולותיו. 
• אם הילד מתקשה בציור וגזירה, חוג קרמיקה או ציור יעזור לו בשיפור המיומנויות האלה
• אם הילד מתקשה ביצירת קשרים חברתיים על רקע רגשי, נסו חוג תיאטרון, או טיפול בבעלי חיים
• אם הוא נהנה ממוסיקה, בחרו בחוג שיקדם אותו בתחום זה, כמו לימוד כלי, או השתתפות במקהלה

וכמה פרטים טכניים (כי תמיד יש כאלה):
בחרו את החוג בהתאם ליכולתכם. אם קשה לכם להסיע את הילד פעמיים בשבוע למקום החוג המרוחק מהבית, חפשו אלטרנטיבה אחרת שתתאים לכם יותר.

אני מקווה שהפוסט הזה יפחית את תדירות ה״משעמם לי״ (אני יודעת שאי אפשר למנוע את זה לגמרי).

בהצלחה!