יום שבת, 27 בפברואר 2016

איך לשפר את הכתיבה של הילד ב-7 צעדים



ש׳ - תלמיד כתה ב - הופנה אלי בשל קשיי כתיבה.
ש׳ סבל מכתב יד לא קריא והתלונן על כאבי ידיים וצואר אפילו לאחר כתיבה קצרה של 5 דקות .
אבל החלק הכי גרוע בכל הסיפור זה התסכול הנוראי של ש׳ מזה שהוא לא מצליח לכתוב ברור.

כדי להתחיל ולטפל בתופעות שהזכרתי, הייתי צריכה להבין מה הבעיה.
באבחון שעשיתי הסתבר ששרירי הידים של ש׳ מאד חלשים, שהיציבה שלו כפופה (כנראה ששרירי הבטן והחזה חלשים גם הם), ושהוא נוטה להשען על כל דבר שנקרה בדרכו.
הכתב של ש׳ לפני
שמתי לב גם שבשעת הכתיבה, הוא מניח את העפרון מדי כמה דקות ומנער את היד.
הסיבות לכתב הלא קריא של ש׳ היו שהוא עיצב את האותיות לא כמו שצריך (האות ח נראתה כמו רי״ש ו-ו״ו).
ש׳ גם לא שמר על רווחים קבועים בין מילים ואותיות (המשפטים שהוא כתב נראו כמו מילה אחת ארוכה), וגם האותיות שינו את גודלן (לעיתים קטנות ולעיתים גדולות). 
ש׳ הוא לא היחיד - הרבה מהילדים שמופנים אלי סובלים מקשיי כתיבה.
אז לפני שאני מספרת על איך הצלחנו ש׳ ואני לשפר את הכתיבה שלו, בואו נבין קצת את תהליך התפתחות הכתיבה אצל ילדים.

שלבי התפתחות הכתיבה

כתיבה היא מיומנות מורכבת מאד. כדי לכתוב צריך לזכור איך האותיות נראות, לשמור את הזכרון בראש ולפתח תוכנית מוטורית כיצד להפעיל את היד כדי שתכתוב את צורת האותיות שנמצאות בראש.
זה לא פשוט בכלל.
מיומנות הכתיבה מתפתחת מגיל צעיר מאד, כאשר ילדים אוחזים כלי כתיבה ומשרבטים.
בגיל 3-4 הם מעתיקים צורות פשוטות כמו קו, עיגול, ריבוע, משולש.
בגילאי 5-6 הם כבר מוכנים ללמוד איך לכתוב ולעצב אותיות ומספרים.
בגיל 6-7 הם לומדים לכתוב אותיות בין שורות נתונות - תוך הקפדה על עיצוב נכון, על גודל אחיד של אותיות, כמו גם על מרווחים בין המילים.
בגיל 7-8 השטף ומהירות הכתיבה משתפרים והכתיבה נעשית יותר אוטומטית: ילדים בכתות ב-ג מסוגלים כבר לכתוב לאורך פרקי זמן ארוכים יותר בקצב תואם.

גורמים המשפיעים על כתיבה יעילה

    1. יכולת ריכוז תואמת גיל
    2. יציבה גופנית תקינה (ללא כיפוף או הישענות)
    3. תיאום מוטורי-עדין
    4. העדפת יד כיד דומיננטית
    5. אחיזת עפרון
    6. מיומנויות של תפיסה חזותית (לדוגמא - הבחנה בין צורות ומספרים)
    7. תיאום עין-יד
    8. חציית קו אמצע של הגוף (לדוגמא - מגע עם יד ימין בברך שמאל)
    כשיש בעיה באחד או יותר מהגורמים הנ"ל, ילדים עלולים להתעייף מהר ולהמנע מכתיבה, לכתוב ב"כתב מראה" (היפוך אותיות) מעבר לגיל 7, להתקשות לשמור על קצב הכתיבה של שאר הכתה, ועוד תופעות - מה שגורם לדבר הכי גרוע (כמו שכבר ציינתי עם ש׳):

    הילדים הופכים מתוסכלים.

    הטיפים (או איך ש׳ ואני שיפרנו את יכולת הכתיבה)

    * את 3 הסעיפים הראשונים מומלץ לעשות לאחר התיעצות עם מרפאה בעיסוק
    הכתב של ש׳ אחרי
    • התאמנו את גובה הכסא והשולחן למידותיו של ש׳
    • חיזקנו את שרירי היציבה
    • חיזקנו את שרירי הידיים
    • למדנו את צורת האותיות באמצעות כל החושים (יצרנו אותיות בפלסטלינה, כתבנו אותיות בחול, כתבנו אותיות בעיניים עצומות וכו')
    • למדנו את עיצוב האותיות ע"י סימון של נקודת ההתחלה של האות וכיוון כתיבתה
    • השתמשנו במאחזי עפרון 
    • השתמשנו במחברות "חכמות" או בדפים עם משבצות - כאשר כל אות נכתבת בתוך משבצת, ונשארת משבצת ריקה כרווח בין מילים.


    אחרי עשרה מפגשים איתי בנוסף לאימון בבית - ש׳ חיזק את שרירי ידיו, את שרירי הבטן,הגב והחזה בעזרת תרגילים מתאימים.
    ש׳ למד לעצב נכון את האותיות, לשמור על גודלן האחיד ולהקפיד על רווחים בין מילים ואותיות.

    התוצאות היו מדהימות: ש׳ מסוגל לכתוב ללא כאבים ולהבין את כתב ידו (וכך גם המורה שלו). והכי חשוב:
    ש׳ כבר אינו מתוסכל.




    אין תגובות:

    פרסום תגובה