יום ראשון, 18 בספטמבר 2016

איך ללמד את הילד לא לאבד מחברות וקלמרים

גולן , תלמיד כתה ב' הגיע אלי לטיפול בריפוי בעיסוק בשל "קשיים בהתארגנות".
קשיים אלו הפריעו לו בעיקר בכל מה שנוגע לבית הספר - גולן סיפר לי למשל שהוא מתבלבל בין המחברות. פעם אפילו הכין שיעורים בעברית במחברת תורה, אבל המורה שלא ראתה את השיעורים במקומם, שלחה מכתב להוריו...
בכיתה, גולן הוא האחרון שמוציא את הספר או החוברת שהמורה מבקשת, בעוד שאר הילדים כבר עסוקים בלימוד.
אמא של גולן סיפרה שהילקוט שלו מבולגן וכבד, כי הוא סוחב הרבה דברים מיותרים לבית הספר מחשש שישכח משהו בבית. וזה בלי לדבר על הדברים שהוא שוכח בבית ספר.
מאיסוף כל הסימנים האלה הבנתי שלגולן יש קושי בהתארגנות.
הקושי בהתארגנות גורם לו לתסכול, לדימוי עצמי נמוך ולחוסר בטחון ביכולותיו.
תחושות אלו בעקבות קושי בהתארגנות הן נכונות לכלל הילדים, ומשמעותיות הרבה יותר לילדים ליקויי למידה או עם בעיות קשב וריכוז.

איך תעזרו לילד ללמוד להתארגן נכון (הילד לא חייב להיות עם קושי בהתארגנות)


מתחילים במשהו קטן (הרי הכל מתחיל בדברים הקטנים): בארגון הילקוט לבית הספר.
משימה קטנה אך כזאת שמקנה לילד סדר, ארגון ויעילות בתפקוד. ממשימות קטנות כאלה הילד צובר ביטחון ולומד שיטות לארגון דברים אחרים שהם לא ילקוט (כמו סדר יום למשל).

בתחילת שנת הלימודים, הקדישו שבועיים - שלושה ללמד את הילד איך להיות מאורגן ומסודר. בכל ערב לפני השינה (או בכל שעה אחרת לאחר שילדכם סיים את שיעורי הבית שלו) עיברו יחד איתו על התיק ובידקו את מה צריך להוציא מהילקוט, מה צריך להכניס (בהתאם למערכת) ובאיזה תא.

בואו נצלול לפרטים הקטנים:

  1. התחילו עם ילקוט ריק.
  2. בקשו מהילד למיין את החפצים שאמורים להכנס לילקוט: חוברות/ספרים ומחברות ששייכים לאותו המקצוע, כלי כתיבה, בגדי התעמלות וכו'
  3. שימו את הספרים/החוברות בתא הילקוט הגדול ביותר (צמוד לגב הילד), המחברות בתא השני בגודלו, ואת כלי הכתיבה אחסנו בקלמר ושימו בתא הקטן ביותר בקדמת הילקוט. בקבוק המים יהיה בתא הצידי.
  4. בקשו מהילד לזכור איפה שמתם את החפצים בילקוט. אחרי שהילד אמר שהוא זוכר, הוציאו את החפצים מהילקוט, ובלגנו אותם קצת. עכשיו בקשו מילדכם להחזיר לילקוט לפי הסדר הנכון (סוג של משחק הזכרון). מיקום קבוע של החפצים בילקוט יחסוך מילדכם זמן חיפוש מיותר בכיתה.
  5. בחרו צבעים שונים לקלסרים ולמחברות של המקצועות השונים. לדוגמא: עטפו את מחברת החשבון ואת חוברת החשבון בצבע אדום ובחרו קלסר אדום להניח בו את דפי העבודה בחשבון. כך יהיה קל יותר לילד למצוא בקלות את הספרים/ מחברות בילקוט, ולשלוף אותם  בקלות לבקשת המורה.
  6. קחו תג מזוודה שקוף (כן, זה שמחובר למזוודה ועליו השם והכתובת שלכם), הוציאו את הנייר שעליו רשומים השם והכתובת, ובמקום זאת, הכניסו דף עם רשימת החפצים שצריכים לחזור הביתה בילקוט. חברו את התג לרוכסן של אחד מתאי הילקוט. למדו את ילדכם לבדוק את הרשימה בסוף יום הלימודים ולוודא שהוא לא שכח דברים חשובים בבית הספר כמו: קלמר, סוודר, תיק אוכל, יומן וכו'.

בעזרת שיטות כאלו, גולן היום הרבה יותר מסודר, ועם הרבה יותר ביטחון. הוא כבר לא מרגיש אחרון בכיתה, וזה הכי חשוב.


יום רביעי, 24 באוגוסט 2016

ילקוט על גלגלים - כן או לא? איך בוחרים ילקוט לילדים

ספטמבר נמצא כבר מעבר לפינה ואיתו פתיחת שנת הלימודים.
ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו מתלבטים איזה ילקוט לקנות לילדים לבית הספר.
החנויות מוצפות בשפע אין סופי של ילקוטים: עם גלגלים, בלי גלגלים, גלגלים מובנים, גב קשיח, וזה בלי להזכיר את אלזה ואנה ושאר גיבורי סדרות הילדים שמקשטים את התיקים.
אז הנה, סדרתי לכם כאן רשימה של טיפים - מה כדאי לשים אליו לב וממה להתעלם כשקונים ילקוט לילד.

בחירת הילקוט

יש כמה גורמים שצריך לשים אליהם לב במיוחד:

גודל הילקוט

הילקוט  צריך להיות מתאים לגובה של הילדים שלכם - גובה הילקוט יתחיל מכ- 5 ס"מ (בערך חצי אצבע של מבוגר) מגובה השכמות.
תחתית הילקוט צריכה להסתיים בגובה המותניים, או מעט מעליהם.

משקל הילקוט 

הילקוט צריך להיות קל - מקסימום 10% ממשקל גופם של הילדים, כולל ספרים ומחברות שנכנסים פנימה. (לדוגמא, אם הילד שוקל 25 ק"ג, ההמלצה היא שמשקל הילקוט לא יעלה על 2.5 ק"ג)


חגורות הכתפיים של הילקוט

מומלץ שחגורות הכתפיים של הילקוט יהיו מרופדות - כדי למנוע לחץ על מפרקי הכתפיים.


גב מרופד

מומלץ אם אפשר, אבל לא קריטי.


ילקוט על גלגלים -כן או לא?

אנחנו רואים יותר ויותר ילדים עם ילקוט על גלגלים. זה באמת נראה נוח יותר ודורש פחות מאמץ, אבל זו אופציה פחות מומלצת ע"י מרפאים בעיסוק.
השימוש בילקוט על גלגלים יכול לגרום למתיחה מיותרת של רצועות הכתף, לחוסר איזון בין שתי הידיים וליציבה לקויה.
אם בכל זאת החלטתם לבחור באופציה זו ולקנות ילקוט על גלגלים לילדים, למדו אותם להניח את הילקוט לפני גופם, לדחוף אותו קדימה ולהחליף ידיים בזמן הדחיפה.



שימוש בילקוט

יש המון תאים לילקוטים, וילדים אוהבים את זה - אז בואו ננצל את זה ונלמד אותם איך מפזרים את המשקל שהם נושאים בילקוט:
  • את הפריטים הכבדים (ספרים, מחברות) נשים עם הילדים במרכז התא הקרוב ביותר לגב. 
  • את הפריטים הקלים יותר נניח בתאים הקדמיים של הילקוט (הרחוקים מהגוף). 
  • פריטים חדים (קלמרי בד עם עפרונות, סרגלים) נניח רחוק מהגב, או בתאים הצדדיים, שלא יציקו לילדים.

סימני אזהרה לשימוש לא נכון בילקוט


  • הילדה מתלוננת על זה שקשה לה להרים או להניח את הילקוט על הרצפה (הילקוט כבד מדי!)
  • תלונות על כאב בעת נשיאת הילקוט
  • הילד מספר שיש לו נימול או עקצוץ בגפיים
  • פסים אדומים על העור בחלק הקדמי של הכתפיים
  • שינוי ביציבה בזמן נשיאת הילקוט
אם אתם רואים סימנים כאלה, שבו עם הילדים והסבירו להם איך מרימים ומסדרים את הילקוט בצורה נוחה:
  • הסבירו איך להרים את הילקוט מהרצפה תוך כיפוף ברכיים (שימו לב שיש להמנע מכיפוף המותניים כשמרימים את הילקוט).
  • הראו לילדים איך להשתמש בשתי רצועות הכתפיים כשהם מניחים את הילקוט על הגב. 
  • בידקו יחד עם הילדים שאורך הרצועות מתאים להם - ושהילקוט מונח על הגב בצורה נוחה.
  • יחד עם הילדים, שימו לב שהילקוט לא יעבור את קו הכתפיים או את עצמות המותניים.
  • את הילקוט צריך לשאת בעזרת שתי חגורות הכתפיים (כדי שמשקל הילקוט יחולק במידה שווה על הגב) - שימו לב גם לכך.
חשוב לזכור שהילדים שלנו הולכים עם הילקוטים שלהם יום יום, אז חמש דקות של הסברים ועבודה איתם בתחילת השנה יחסכו לכם תלונות, טיפולים וקניה של ילקוטים חדשים.

שנת לימודים פוריה!

יום שלישי, 2 באוגוסט 2016

מה עושים עם הילדים בחופש הגדול - חלק ג׳


זה הפוסט האחרון בסדרת הפוסטים ״מה עושים עם הילדים בחופש הגדול״.
והנה תקציר - בסדרת הפוסטים ריכזתי פעילויות כיפיות שיעסיקו את הילדים, ועל הדרך יעודדו מוטוריקה עדינה, תפיסה חזותית, קשר עין-יד, יכולות קוגניטביות, עצמאות, ועוד.

אז בואו נתחיל.

עבודות יצירה



עבודות יצירה משפרות יכולות מוטוריות עדינות, תיאום בין שתי הידיים, הבחנה בפרטים, ועוד מיומניות.

ילדים אוהבים מאד ליצור, להתנסות בחומרים ובפעילויות שונות. בואו ננצל את זה שהסקרנות שלהם עדיין במיטבה...
שתפו את הילדים בפרוייקטים של יצירה: עבודות של פאייטים, רקמה, פיסול בחמר, פיסול בנייר, 
קולאז'ים , הדבקות שונות, ועוד.

יש היצע אדיר של ערכות  יצירה לכל גיל וכיס בחנויות היצירה (שימו לב לערכות היפות במחירים הוגנים של חברת פלדע - קניתי לנכדים שלי וזו היתה ממש הצלחה).
אפשר גם ליצור גם מחומרים פשוטים שיש בכל בית - הכנתי רשימה של אביזרים שאפשר לנצל בבית לעבודות יצירה:
  • מספריים
  • עיתונים צבעוניים עם תמונות
  • נייר
  • צבעים
  • דבק
  • מדבקות
  • חרוזים או כפתורים בגדלים שונים
  • גלילים פנימיים של נייר טואלט (החלק שנייר הטואלט מגולגל עליו)
  • צלחות חד-פעמיות
 אז מה אפשר לעשות עם כל הדברים האלה? הנה רשימה של כמה פעילויות, ואתם תמיד יכולים להמציא עוד...

  • תנו לילדים לגזור תמונות מהעיתונים ולהדביק כאוות נפשם על ניירות ( קולאז')
  • תנו לילדים לגזור את גלילי נייר הטואלט ולהכין מהם דמויות (כאן המדבקות והכפתורים נכנסים לתמונה כעיניים)
  • הכינו משקפת מגלילי הנייר טואלט
  • הכינו חיות מצלחות נייר
  • תנו לילדים להיות יצירתיים...

בישול ואפיה

המטבח הוא מקום נפלא לחוויות רב-חושיות: הכל עובד כאן: חוש המישוש, הריח, הטעם, הראיה והתנועה (למשל מוטוריקה עדינה, שימוש בשתי ידיים, תפעול חפצים כמו סכין, מערוך או קולפן ירקות). 
ילדים אוהבים מאד לבשל ולאפות. ניתן לשתף את הילדים כבר מגיל שלוש לערוך שולחן (בכלי פלסטיק כמובן), לחתוך את עלי החסה לסלט באמצעות האצבעות בלבד וללא סכין (עובד על תיאום בין שתי הידיים ומחזק את שרירי האצבעות) ולהוסיף את עגבניות השרי לקערה.
הילדים הבוגרים יותר (מגיל 6 ומעלה) יחתכו ירקות ופירות עם סכין (בחרו את הסכין הקהה ביותר במטבח כדי לשמור על בטיחות), יתנסו בשימוש בקולפן ירקות, יתבלו את המאכלים (זריה של תבלינים ומזיגה של שמן).

אפשר גם להכין פיצה עם הילדים: הם יאהבו את הפעילות ואת האכילה בסופה... 
 אם מתחשק לכם להכין לבד את הבצק - לרדד בצק זה תענוג בפני עצמו לילדים, ומערב שרירי ידיים ואצבעות.
אבל לא חייבים להכין את הבצק לבד - אפשר להשתמש בבצק מוכן או בחצאי פיתות.

בין אם לשתם בצק או לא, ישלב הכנת הרוטב גם הוא פעילות טובה לילדים - הילדים ימרחו את רסק העגבניות, יפזרו אורגנו, יגלענו זיתים, יניחו אותם על הבצק, יפזרו גבינה, ועל הדרך יפתחו יכולות של מוטוריקה עדינה, יריחו, יטעמו ויהנו מיכולתם להכין לבד אוכל.


עוד פעילות שאני אוהבת היא הכנת כריכים מעוצבים (מגיל 4) : הילדים ימרחו את פרוסות הלחם, דבר שמעודד תפעול חפצים בצורה יעילה ושימוש מושכל בכוח (אם ימרחו חזק עם הסכין, פרוסת הלחם תקרע), ויקשטו אותה בפרוסות של ירקות, פעילות שמפתחת דימיון ויצירתיות. 


אם אתם אופים במטבח- שתפו את הילדים בפעילויות האפיה השונות: מהכנת הבצק, רידודו, ועד יצירת העוגיות בעזרת חותכנים מתאימים. 
הילדים יפתחו את יכולותיהם המוטוריות העדינות, את התיאום בין שתי הידיים, יפתחו יצירתיות ויהנו מחוויה רב חושית.


הילדים הבוגרים (מגיל 7 ומעלה) יוכלו להכין לבד מאכלים ע"פ מתכונים פשוטים (יש בשוק הרבה ספרי בישול לילדים. אני זוכרת את הספר של רות סירקיס "ילדים מבשלים" שהילדים שלי הכינו יופי של עוגות ומאכלים באמצעותו) .
הכנת מאכלים ע"פ מתכונים מפתחת עצמאות, ומשפרת מיומנויות ניהוליות כמו ארגון, זכרון עבודה (האם כבר הכנסתי את הסוכר לעיסה?), רצף ותזמון,  קשב וריכוז, ועוד.

אז זהו, תמה סדרת הפוסטים על פעילויות לחופש - מקווה שאימצתם חלק.
אם יש פעילות שמצאה חן בעיניכם במיוחד, או פעילות שלא היתה כתובה פה ואתם רוצים לשתף - כתבו לי על הקיר בפייסבוק.


והכי חשוב - תהנו מהקיץ ומזמן האיכות עם הילדים!

יום שלישי, 26 ביולי 2016

איך להעביר את הקיץ עם הילדים - חלק ב׳

זה החלק השני של סדרת הפוסטים ״איך להעביר את הקיץ עם הילדים״.
למי שפספס את החלק הראשון - אפשר למצוא אותו כאן.

והנה התקציר:

כל שבוע בשלושת השבועות הקרובים אפרסם כמה פעילויות שלא רק יעזרו לכם להעביר את הקיץ עם הילדים בלי להוציא ים של כסף, אלא גם יתנו לכם ולהם להנות מהחופש ועל הדרך לפתח מיומנויות שונות.

אז בואו נתחיל עם חלק ב׳.

פעילות גופנית מחוץ לבית (מתאים לכל גיל)

ילדים אוהבים לבלות הרבה מול הסמארטפון, המחשב או הטלויזיה ולפעמים שוכחים שיש דברים כיפיים גם בחוץ.
פעילות גופנית מחוץ לבית עם הילדים לא רק נותנת לכם זמן איכות ביחד, היא גם נותנת לכם אפשרות ללמד את הילדים מושגים ופעילויות חדשות בצורה חוויתית.
פעילויות כמו רכיבה משותפת על אופניים, הליכה וריצה על חוף הים ובילוי משותף בבריכה ישפרו יכולות מוטוריות אצל הילדים, ויעזרו להם לחזק שרירים ומפרקים.

לא חייבים ללכת רחוק - גם משחקים בגן השעשועים, קפיצה בדלגית (מגיל 6) ומשחקי קלאס, תופסת ומחבואים כמו פעם בשכונה ילמדו את הילדים שלכם מיומנויות חדשות.



תרגול לעצמאות בפעילויות יומיומיות (גילאי 3 ומעלה)

בדרך כלל אנחנו ממהרים בבוקר לעבודה, לגן ולבית הספר, ולא תמיד מאפשרים לילדים להתנסות באופן עצמאי בפעילויות חשובות כמו לפשוט פיג'מה, או ללבוש חולצה ומכנסיים. בקיץ יש יותר זמן, אז בואו ניתן לילדים את האפשרות לתרגל עצמאות בפעילויות היומיומיות האלה בלי לחץ של זמן.
אז איזה פעילויות יומיומיות נוכל לתת לילדים שלנו לבצע לבד?
  • ציחצוח שיניים (מפתח היגיינה אישית, ונותן גירוי סנסורית לאזור הפה) - מקמו את מברשת השיניים והמשחה במקום נגיש לילדים.
  • שטיפה וניגוב פנים - הניחו שרפרף כדי שהילדים יוכלו להגיע לכיור ולברז.
  • נעילת נעליים או סנדלים
  • שריכת שרוכים ללא עזרה
  • לבישת בגדים - הכינו את הבגדים שאותם הילדים ילבשו באותו היום על הכסא בחדר.
והכי חשוב - תנו לילדים זמן ומרחב להתנסות להיות עצמאים.

יצירת ספרים וקריאת ספרים (מגילאי 3 ומעלה)


נכון, הילדים רגילים לקרוא ספרים, אבל דוקא בגלל זה נסו לעשות איתם את ההפך - בקשו מהם לכתוב או ליצור ספר (תלוי בגיל):

  • ילדי הגן יציירו את מה שהם רוצים להביע, ותוך כך ישפרו את היכולת הגרפומוטורית שלהם ואת הדמיון. אם הילדים רוצים - אתם יכולים להוסיף בכתיבה את מה שהם יתארו לכם. 
  • הילדים שכבר יודעים לכתוב ישפרו את כתב היד שלהם, ילמדו להביע את עצמם וגם יפתחו את הדמיון. 
חוץ מליצור ספרים, אפשר גם לגוון את קריאת הספרים: לכו לספריה העירונית, תנו לילדים לבחור ספרים (כאלה שמתאימים) ושבו לקרוא איתם יחד. 



שבוע הבא יהיה החלק השלישי והאחרון של סדרת הפוסטים ״איך להעביר את הקיץ עם הילדים״.

ניסיתם אחת מההצעות שלי? כתבו לי על הקיר בפייסבוק איך היה ואם יש לכם שדרוגים.

יום שני, 18 ביולי 2016

מה עושים עם הילדים בחופש הגדול - חלק א׳

החופש הגדול כבר כאן, ועוד מעט הקייטנות נגמרות.
זה משפט שמפחיד לא מעט הורים.
אבל החופש הגדול לא צריך להפחיד אף אחד - כי את הזמן הפנוי שיש לילדים אפשר לנצל לפעילויות כיפיות ומהנות שיפתחו את הילדים.

כשהתחלתי לכתוב את הפוסט, חשבתי על לתת לכם רשימה של פעילויות שלא דורשות הלוואה בבנק - כאלה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות בבית.
כשסיימתי לכתוב את הפוסט גיליתי שאני עם די הרבה פעילויות - אז בגלל שרשימת הפעילויות ארוכה חילקתי אותה לשלושה חלקים.
כל שבוע בשלושת השבועות הקרובים אפרסם כמה פעילויות שלא רק יעזרו לכם להעביר את הקיץ עם הילדים בלי להוציא ים של כסף, אלא גם יתנו לכם ולהם להנות מהחופש ועל הדרך לפתח מיומנויות שונות.

אז בואו נתחיל.

משחקי מים (לגילאי שלוש ומעלה)

ילדים מתים על מים - חוץ מלתת להם להתיז ולהשפריץ, אפשר להשתמש במים גם ללימוד מושגים (כבד/קל, לימוד ספירה) וגם לשיפור מיומניות שונות כמו מוטוריקה עדינה וגסה.

צאו למרפסת או לחצר ומלאו גיגית עם מים.
  • תנו לילדים בקבוקי התזה (שפריצרים) שיתיזו אחד על השני - הם גם יאהבו את זה וגם יחזקו את שרירי כף היד והאצבעות כהכנה לאחיזת כלי כתיבה וכלי אוכל.
  •  תנו לילדים כלים שאפשר למלא במים ולהעביר מכלי לכלי - מה שישפר את המוטוריקה העדינה את התיאום בין שתי הידיים.
  • מלאו בלונים בכמויות שונות של מים
    • תנו לילדים לחקור איזה בלון כבד יותר/קל יותר.
    • אפשר לזרוק ולתפוס את הבלונים ותוך כדי לבדוק מה קורה לבלונים כשזורקים אותם מגבהים שונים.
    • עוד משהו שאפשר לעשות עם הבלונים זה קליעה למטרה - למשל לכוון את הבלונים לתוך גיגית. משחק הקליעה למטרה עובד על ויסות של כח ותיאום עין יד.
    • תנו לילדים לבדוק כמה בלונים הם מצליחים להחזיק בידיים בלי שיפלו. חוץ מזה שזה כיף, זו גם דרך נוספת ללימוד ספירה וגם מפתח כח גס והתארגנות.
    • עוד שיטה נהדרת ללימוד ספירה - שחקו עם הילדים ״חפש את המטמון״ עם כמה בלונים: החביאו כמה בלונים ברחבי החצר ותנו לילדים לחפש אותם ולראות ולספור שהם אכן מצאו את כולם.

משחקי קרח (לגילאי שנתיים ומעלה)

בימים החמים כל כך של הקיץ, הילדים שלכם (וגם אתם) תהנו מהקרירות של הקרח.
משחקים עם קרח עובדים על תחושה של חום וקור, ומפתחים סקרנות, וסבלנות (עד שהקרח מפשיר לוקח זמן...).
  • נסו לבנות מגדלים מקוביות הקרח שיש לכם במקפיא. הילדים יאהבו את זה (כי המגדלים מחליקים ומתפרקים) ועל הדרך יחוו את חוש המישוש וישפרו את התפיסה המרחבית.
  • הקפיאו מטבעות או חרוזים קטנים בתוך מים בתבניות קוביות הקרח. לאחר שהקוביות קפאו, הכניסו אותם לתוך גיגית גדולה, ובקשו מהילדים לחפש את ה"אוצרות" שבתוך קוביות הקרח. זה משחק שאני מאוד אוהבת - הוא גם חוויתי ועובד על חוש המישוש וגם מעודד סקרנות. 
  • אם ממש בא לכם לכייף ולא אכפת לכם להתלכלך, אז אפשר למלא צבעי גואש בתוך תבניות קוביות הקרח. שימו מקל של ארטיק בכל קוביה לפני ההקפאה, וכשקוביות הצבע קפואות שחררו אותן מהתבנית ותנו לילדים לצבוע את המדרכה שעל יד הבית. זה משחק שמפתח יצירתיות, מוטוריקה עדינה ועובד גם על היכולת הגרפו-מוטורית של הילד.

ציור בחומרים שונים (מתאים לגילאי שלוש ומעלה)

תנו לילדים להתנסות בציור גם בעמידה ובשכיבה - לא רק בישיבה. זה יחזק להם את שרירי חגורת הכתפיים, וייתן להם חוויה מרחבית אחרת.
השתמשו בצבעי אצבעות, ותנו לילדים לצבוע בעזרת כפות הידיים וכפות הרגליים על דפי נייר גדולים. 
אפשר גם להשתמש בגירים צבעוניים ובצבעים מסוגים שונים.




אז כמו שאתם רואים, יש המון פעילויות מהנות שגם מפתחות את הילדים שאפשר לעשות בבית.
עוד פעילויות יגיעו בשבוע הבא...



יש לכם פעילויות שאתם רוצים להמליץ עליהן? כתבו לי על הקיר בפייסבוק!

יום שישי, 1 ביולי 2016

אז כמה שעות שינה הילד שלכם באמת צריך?

בכל השנה ובעיקר בחופש הגדול ילדים פשוט לא רוצים ללכת לישון.
ילדים הרי תמיד רוצים להמשיך לשחק, לצפות בטלויזיה, לשחק בנייד - כל דבר שימנע מהם להכנס למיטה ולישון (מה שאנחנו ההורים כל כך מחכים לו...)

עכשיו, כשהחופש הגדול מתחיל, הרבה הורים נותנים לילדים קצת יותר חופש ונותנים להם להישאר ערים עד מאוחר - לפעמים על חשבון שעות השינה.

נכון, צריך לשחרר קצת את החבל בחופש - אבל צריך לזכור:
שינה טובה על בסיס יומיומי משפרת תפקודים רבים כמו קשב, התנהגות, למידה, זכרון, ויסות רגשי ובריאות גופנית.

מיעוט בשעות שינה עלול לפגום ביכולת הריכוז של הילד, ולגרום לקשיי התנהגות ולמידה.
חוסר בשעות שינה מגביר את הסיכון לתאונות, פציעות, לחץ דם גבוה, השמנת יתר, ואפילו לדכאון...


כמה שעות שינה הילד שלכם באמת צריך?


האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה פרסמה לראשונה המלצות למספר שעות שינה המומלץ בגילאים השונים, והנה היא לפניכם:

תינוקות מגיל 0 עד שנה
16 שעות ביממה (כולל שנת צהריים)

תינוקות מגיל שנה עד שנתיים
11-14 שעות ביממה (כולל שנת צהריים)

ילדים בגיל 3 -5 שנים
10-13 שעות ביממה (כולל שנת צהריים)

ילדים בגילאי 6-12
 9-12 שעות ביממה (כולל שנת צהריים)

ילדים בגילאי 13-18
10 שעות ביממה (כולל שנת צהריים)

איך נעזור לילדים לקבל את מנת השינה המתאימה להם?

  • הרגילו את הילדים לשעת שינה קבועה.
  • שמרו על סדר פעילויות קבוע לפני השינה: לדוגמא: מתרחצים, אוכלים ארוחת ערב, מצחצחים שיניים , נכנסים למיטה, קוראים סיפור והולכים לישון
  • צרו סביבה מרגיעה שתעזור לילדים להרדם: שימו מוסיקת רקע מרגיעה לפני השינה, עמעמו אורות, ודברו בקול שקט ורגוע. 

לסיכום: תנו לילדים קצת יותר חופש בחופש - אבל שימו לב לשעות השינה שלהם.


שינה ערבה וחופש נעים!

יום שבת, 4 ביוני 2016

קפוארה או ציור? איך לבחור חוג שיפתח את הילד

כמה פעמים שמעת את המשפט "משעמם לי" מהילדים וחשבתם שאולי זה הזמן לרשום את הילד לחוג?
אם זה קרה לכם, הפוסט הזה בשבילכם.

להשתתפות בחוגים יש הרבה יתרונות:
  • חשיפה לתחום התעניינות חדש
  • תחושת שייכות
  • שיפור מיומנויות חברתיות
  • בניית בטחון עצמי
  • הבנה ומילוי הוראות
אני יודעת, יש מבחר אדיר של חוגים בנושאים שונים ולגילאים שונים.
וזה הקושי - איזה חוג מתאים לילדים שלי, ולי.

אז איזה חוגים יש בשוק

  • חוגים המערבים פעילות גופנית כמו: כדורסל, כדורגל, ג'ודו, קפוארה, ריקוד, התעמלות ועוד, עובדים על חיזוק שרירים, גמישות, מילוי הוראות, קורדינציה וכו'
  • חוגי מוסיקה ולימוד כלים שונים, מפתחים מוסיקליות, יצירתיות ועוד
  • חוגי יצירה כמו פיסול, ציור וכו', מפתחים יצירתיות, מוטוריקה עדינה, יכולות תפיסתיות-חזותיות
  • חוגי אנגלית ושפות זרות נוספות מפתחים קוגניציה, ויכולת שפתית.
  • חוגי בישול, תיאטרון, קסמים, אילוף כלבים (כן, יש דבר כזה), מפתחים יצירתיות ושיתוף.
     

מה כדאי לבדוק לפני שנרשמים לחוג

  • כמה ילדים משתתפים בחוג, ומה היחס של מספר תלמידים למורה
  • האם המורה/מדריך מוסמך לעסוק בתחום אותו הוא מלמד? בקשו המלצות, שאלו חוות דעת של הורים אחרים שילדיהם השתתפו בחוג בעבר.
  • האם זמן ומיקום החוג מתאים לכם (האם הוא במרחק הליכה מהבית, או שתצטרכו להסיע)
  • האם חברים נוספים של ילדכם משתתפים בחוג

אז באיזה חוג לבחור מכל השפע הקיים?

דבר ראשון חשוב שתשתפו את הילד בבחירת החוג, אבל זכרו - לכם יש את המילה האחרונה.


עוד משהו חשוב בבחירת החוג הוא לשים לב שהחוג מתאים לילד לפי תחומי העניין שלו/ה או לתחומי העניין שאתם רוצים שהוא/היא יפתחו:
  • אם הילד קצת מסורבל, כדאי לחשוב על חוג התעמלות כלשהו שישפר את יכולותיו. 
  • אם הילד מתקשה בציור וגזירה, חוג קרמיקה או ציור יעזור לו בשיפור המיומנויות האלה
  • אם הילד מתקשה ביצירת קשרים חברתיים על רקע רגשי, נסו חוג תיאטרון, או טיפול בבעלי חיים
  • אם הוא נהנה ממוסיקה, בחרו בחוג שיקדם אותו בתחום זה, כמו לימוד כלי, או השתתפות במקהלה


וכמה פרטים טכניים (כי תמיד יש כאלה):
בחרו את החוג בהתאם ליכולתכם. אם קשה לכם להסיע את הילד פעמיים בשבוע למקום החוג המרוחק מהבית, חפשו אלטרנטיבה אחרת שתתאים לכם יותר.


אני מקווה שהפוסט הזה יפחית את תדירות ה״משעמם לי״ (אני יודעת שאי אפשר למנוע את זה לגמרי).

בהצלחה!



יום ראשון, 29 במאי 2016

תנו להם בכפיים! בשתי הידיים!


גליה הגיעה אלי בשל התעייפות רבה בכתיבה.
היא שמאלית, וכשהיא כותבת, היא משעינה את ראשה על ידה הימנית, במקום להחזיק את המחברת עם אותה היד.
אתם בודאי מתארים לעצמכם שהמחברת זזה כל הזמן, וגליה מתוסכלת...

כן, פעולת הכתיבה מצריכה שימוש בשתי הידיים: היד הכותבת והיד המייצבת את המחברת. אחרי שיחה עם ההורים התברר לי שגליה מתקשה בשימוש של שתי הידיים לצורך ביצוע פעולות נוספות: כבר בגן היא התקשתה בגזירה במספריים, ושעד היום (היא בכתה ג') היא לא יודעת לשרוך שרוכי נעליים.

חשבתי לעצמי, זה הזמן לדבר קצת על תיאום בין שתי ידיים.

בין הדברים שמצריכים תיאום טוב בין שתי הידיים אפשר למצוא פעולות כמו לבישה, אכילה, משחק ולמידה. וכן, גם המחווה הכל כך ישראלית הזו - הכפיים.

תיאום בין שתי הידיים מתבצע בשני סוגים של פעולות:

  • שתי הידיים עושות את אותה הפעולה (כמו רידוד במערוך למשל)
  • כל יד מבצעת פעולה אחרת, אבל שתי הידיים עובדות בתיאום (כמו בכתיבה ביד אחת ואחיזת הדף עליו כותבים ביד השניה)
הרבה ילדים מתקשים בפעולות כאלה.


איך לעודד ולפתח תיאום טוב בין הידיים

הנה כמה פעילויות שיעשו כיף לילדים וגם יפתחו ויעודדו תיאום טוב בין הידיים:

  1. רידוד בצק/ פלסטלינה במערוך
  2. גזירה במספריים
  3. קריעת נייר לחתיכות קטנות
  4. פתיחת וסגירת קופסאות, כאשר יד אחת מייצבת והשניה פותחת את הקופסא
  5. הפרדה בין חלקי לגו מחוברים או קוביות מחוברות
  6. השחלת חרוזים
  7. זריקה ותפיסה של כדור בשתי ידיים
  8. דחיפה של עגלת צעצועים או עגלת תינוק בעזרת שתי ידיים
  9. חידוד צבעים ועפרונות
  10. קפיצה על דלגית
  11. קיפולי נייר

אז כשהילדים מצליחים בפעילויות האלה - אל תשכחו: תנו להם בכפיים!

בהצלחה!

יום שבת, 7 במאי 2016

על האש עם הילדים



עד לפני כמה שנים, נהגנו להתאסף כל יום עצמאות על ילדינו וטפינו בבית של חברים שלנו במושב.

דברנו, צחקנו, מינגלנו, אכלנו ולעיתים גם טיילנו. היה כיף...
היו לא מעט ימי עצמאות כאלה, בהם הבן שלי היה מגיע אחת לכמה זמן ומודיע ש"משעמם לי".
אני בטוחה שאם הייתי מיישמת את הטיפים שכתבתי כאן, תדירות ה"משעמם לי" היתה יורדת פלאים...

מה לעשות עם הילדים כשאתם עסוקים במינגלינג ובמנגל

  • הכינו מקום רחוק ממקור האש בו הילדים יכולים לשחק בבטחה
  • ארגנו לילדים פעילויות - הנה כמה דוגמאות: משחקי כדור, קפיצה בחבל, קפצית, חפש את המטמון, קליעה למטרה.
  • הכינו שולחן  עם דפי יצירה, דפים צבעוניים, טושים, צבעים ומדבקות, מנדלות, דבק וחומרי יצירה
  • הקריאו סיפור לילדים הצעירים (או בקשו מאחד הילדים הבוגרים לעשות זאת)
  • בקשו מהילדים הבוגרים לארגן משחק תופסת או "לשים מטפחת" לצעירים יותר.

מה לעשות עם הילדים אחרי האוכל

  • צאו לטיול קצר בסביבה
  • רכבו יחד איתם על אופניים
  • צפו ביחד בתוכנית ילדים בטלויזיה, ושאלו את הילדים שאלות תוך כדי הצפיה
  • שחקו ביחד בכדורגל, בכדורסל, במטקות
  • שחקו במשחקי מים (אם מזג האויר מתאים): רובי ואקדחי מים, בועות סבון בגדלים שונים.
אחרי יום גדוש פעילות, הגיע הזמן להתקלח ולישון...

אה, ועוד משהו קטן - 
אם אתם עוד רוצים לקחת את הילדים להופעות הגדולות במרכזי הערים, הכוללות זיקוקי דינור, נפצים, קולות, מראות וריחות, זכרו את הילדים עם הרגישות החושית.
על איך להכין אותם לערב כזה, כתבתי בבלוג על פורים, שרלוונטי גם ליום העצמאות:
http://chaya-ot.blogspot.co.il/2016/03/blog-post.html

שיהיה חג שמח לכולנו!


יום שישי, 1 באפריל 2016

יום המודעות לאוטיזם

ראיתי היום שמשכן הכנסת הואר באור כחול כדי להגביר את המודעות לאוטיזם, גם ילדים על הספקטרום הוזמנו למשכן, הפריחו בלונים כחולים ו"שוחחו" עם נבחרי הציבור. חברי הכנסת לא נשארו אדישים....
גם אני לא יכולתי להשאר אדישה לדודי (שם בדוי) ובני משפחתו.
משפחה חמה ואוהבת שנולד להם ילד יפהפה עם עיניים כחולות גדולות.
דודי התחיל לקבל אצלי טיפול בריפוי בעיסוק כשהיה בן שנתיים ואובחן עם אוטיזם. לקח לי זמן לרכוש את אמונו וליצור אתו קשר, אך ברגע שזה קרה, נסללה הדרך להצלחה.
ההתחלה כאמור היתה קשה, דודי לא דיבר, רק הסתכל עלי בעיניו הכחולות, כאילו מבקש שאבין מה הוא רוצה, הוא היה צריך הרבה גריה חושית (כמו הרבה ילדים על הספקטרום), כמו מגע, תנועה ושמיעה כדי להבין את העולם הסובב אותו, לשחק וללמוד.

לא אלאה אותכם בהתקדמות הטיפול, אבל לאחר מספר חודשים דודי שיחק במשחקי הרכבה התואמים את גילו, התאים פאזלים, דפדף בספר על פי בקשתי והצביע על חפצים שונים.
דודי התחיל לומר מילים בודדות בגיל ארבע. בגיל חמש הוא הרכיב משפטים של שתי מילים. הוא למד לשרבט, לצייר, לגזור במספריים,לכתוב מספרים ואותיות ועוד...

מבחינתי השיא היה כשדודי השתלב בבית ספר רגיל בכתה מיוחדת, למד לקרוא ולכתוב, למד פעולות חשבון פשוטות והכניס והוציא חוברות עבודה מהילקוט.
נכון, היה צריך לעזור לו להתלבש, אבל את הנעליים נעל לבד, והיה עצמאי בשרותים.
כן, הוא קבל תמיכה לכל אורך הדרך: ממני כמרפאה בעיסוק, מקלינאית התקשורת המדהימה שעבדה אתו, מהגננות, המורות וכמובן ממשפחתו החמה.
אבל דודי עבד קשה. והצליח.

בקליניקה שלי בפתח תקוה, אני מטפלת בילדים על הספקטרום ומשתמשת בכלים ושיטות שהוכיחו את עצמן, כמו שיטת ה-DRI, שיטת האינטגרציה החושית, וכמובן השיטה הקוגניטיבית, כמו שיטת הלמידה המתווכת של פרופ' פויירשטיין.

גם בטיפול עם דודי השתמשתי בשילוב של השיטות הנ"ל. לשיטת הטיפול המנצחת הזו קראתי "שיטת חייקי" וזה עובד עם עוד עשרות ילדים תוך התאמה אישית, הדרכת הורים ושיתוף פעולה עם המטפלים האחרים של הילד.

והיום, יום המודעות לאוטיזם, חשוב לי פי כמה להזכיר - אפשר לעזור לילדים על הספקטרום לשפר את היכולות שלהם!


יום שבת, 19 במרץ 2016

איך לעבור את פורים בשלום (ובכיף) עם רגישות חושית

פורים זה אחד החגים האהובים עלי.
כל הילדים שבאים אלי מחופשים ומבסוטים עד הגג מתחפושת האלזה או האינדיאני שלהם עושים אותי שמחה.

אבל לא לכל הילדים פורים ותחפושות זה כיף.
ילדים עם רגישות חושית עלולים לא לאהוב את החג הזה בדיוק בגלל הדברים שילדים אחרים אוהבים: תחפושות (שמציקות בגוף), מוזיקה ונפצים (שהרעש שלהם מציק) ואיפור (שנמרח ונוזל).

אז הנה כמה טיפים שיעזרו לילד שלכם לאהוב את החג הכיפי (והמאתגר) הזה.

תחפושת

חשוב לבחור תחפושת שתהיה נעימה למגע: שהבד לא יגרד, יעקצץ, יהיה מתוח מדי או רפוי מדי ויפריע לילדך במהלך החג.

כדאי להמנע ממסכות צמודות ומאיפור שיציק לילדים בזמן שישימו אותו ובעיקר כשיסירו אותו.

אפשר לתת לילדים ״להתאמן״ וללבוש את התחפושת כמה ימים לפני.
על הדרך תוכלו גם לצלם אותם למקרה והתחפושת תציק להם ביום שמתחפשים בבית-ספר או בגן.

עוד משהו שאפשר לעשות זה לשלוח עם הילדים בגדים להחלפה ביום שמתחפשים - ככה אם התחפושת תציק להם יהיה להם מפלט.

מסיבות

דברו עם הילדים לפני המסיבה, ותסבירו להם שיהיה רעש שעלול להפריע להם.
אמרו להם שיתכן שיהיו זיקוקי דינור, נפצים , או אורות חזקים שעלולים לסנוור את העיניים והרבה אנשים שיצטופפו ויגעו בהם שלא בכוונה.

קריאת מגילה בבית הכנסת

תסבירו לילדים שכשיקריאו את השם "המן" יהיה רעש גדול מאד בבית הכנסת: רעשנים, קפצונים, פטישי פלסטיק וכו'.
אפשר להגיד להם שהם יכולים להגן על האוזניים באותן דקות (אטמי אוזניים יכולים להפחית את עוצמת הרעש).

חג שמח!


יום חמישי, 10 במרץ 2016

בתנועה מתמדת - טיפים לשיפור קשב ולמידה


רוב הילדים, צריכים לזוז ולהתנועע כדי להקשיב להתרכז וללמוד. ילדים לא בנויים לישיבה לפרקי זמן ארוכים.
לכן, אם אתם רוצים לגרום לילד שלכם להקשיב וללמוד בקלות - תנו לו את האפשרות להתנועע ולזוז.

הנה כמה טיפים שיגרמו לילדכם להתנועע תוך כדי לימוד ומשחק:
  • לשבת על כרית מתנפחת
  • לשבת על כסא נדנדה או  על כסא פוף
  • לשבת על כדור פיזיו המתאים למידות גופו
  • לשחק, לצייר ולעשות שיעורים בשכיבה על הבטן, או בישיבה על הרצפה
  • לשנות תנוחות ע"י מעבר משולחן לשולחן (בכל שולחן פעילות אחרת)
  • לקום מהכסא מדי פעם ל"הפסקות תנועה" כמו קפיצה במקום על שתי רגליים ועל רגל אחת, עמידת ידיים, גלגול, טיפוס על משקוף הדלת וכו'
בהצלחה!



יום שבת, 27 בפברואר 2016

איך לשפר את הכתיבה של הילד ב-7 צעדים



ש׳ - תלמיד כתה ב - הופנה אלי בשל קשיי כתיבה.
ש׳ סבל מכתב יד לא קריא והתלונן על כאבי ידיים וצואר אפילו לאחר כתיבה קצרה של 5 דקות .
אבל החלק הכי גרוע בכל הסיפור זה התסכול הנוראי של ש׳ מזה שהוא לא מצליח לכתוב ברור.

כדי להתחיל ולטפל בתופעות שהזכרתי, הייתי צריכה להבין מה הבעיה.
באבחון שעשיתי הסתבר ששרירי הידים של ש׳ מאד חלשים, שהיציבה שלו כפופה (כנראה ששרירי הבטן והחזה חלשים גם הם), ושהוא נוטה להשען על כל דבר שנקרה בדרכו.
הכתב של ש׳ לפני
שמתי לב גם שבשעת הכתיבה, הוא מניח את העפרון מדי כמה דקות ומנער את היד.
הסיבות לכתב הלא קריא של ש׳ היו שהוא עיצב את האותיות לא כמו שצריך (האות ח נראתה כמו רי״ש ו-ו״ו).
ש׳ גם לא שמר על רווחים קבועים בין מילים ואותיות (המשפטים שהוא כתב נראו כמו מילה אחת ארוכה), וגם האותיות שינו את גודלן (לעיתים קטנות ולעיתים גדולות). 
ש׳ הוא לא היחיד - הרבה מהילדים שמופנים אלי סובלים מקשיי כתיבה.
אז לפני שאני מספרת על איך הצלחנו ש׳ ואני לשפר את הכתיבה שלו, בואו נבין קצת את תהליך התפתחות הכתיבה אצל ילדים.

שלבי התפתחות הכתיבה

כתיבה היא מיומנות מורכבת מאד. כדי לכתוב צריך לזכור איך האותיות נראות, לשמור את הזכרון בראש ולפתח תוכנית מוטורית כיצד להפעיל את היד כדי שתכתוב את צורת האותיות שנמצאות בראש.
זה לא פשוט בכלל.
מיומנות הכתיבה מתפתחת מגיל צעיר מאד, כאשר ילדים אוחזים כלי כתיבה ומשרבטים.
בגיל 3-4 הם מעתיקים צורות פשוטות כמו קו, עיגול, ריבוע, משולש.
בגילאי 5-6 הם כבר מוכנים ללמוד איך לכתוב ולעצב אותיות ומספרים.
בגיל 6-7 הם לומדים לכתוב אותיות בין שורות נתונות - תוך הקפדה על עיצוב נכון, על גודל אחיד של אותיות, כמו גם על מרווחים בין המילים.
בגיל 7-8 השטף ומהירות הכתיבה משתפרים והכתיבה נעשית יותר אוטומטית: ילדים בכתות ב-ג מסוגלים כבר לכתוב לאורך פרקי זמן ארוכים יותר בקצב תואם.

גורמים המשפיעים על כתיבה יעילה

    1. יכולת ריכוז תואמת גיל
    2. יציבה גופנית תקינה (ללא כיפוף או הישענות)
    3. תיאום מוטורי-עדין
    4. העדפת יד כיד דומיננטית
    5. אחיזת עפרון
    6. מיומנויות של תפיסה חזותית (לדוגמא - הבחנה בין צורות ומספרים)
    7. תיאום עין-יד
    8. חציית קו אמצע של הגוף (לדוגמא - מגע עם יד ימין בברך שמאל)
    כשיש בעיה באחד או יותר מהגורמים הנ"ל, ילדים עלולים להתעייף מהר ולהמנע מכתיבה, לכתוב ב"כתב מראה" (היפוך אותיות) מעבר לגיל 7, להתקשות לשמור על קצב הכתיבה של שאר הכתה, ועוד תופעות - מה שגורם לדבר הכי גרוע (כמו שכבר ציינתי עם ש׳):

    הילדים הופכים מתוסכלים.

    הטיפים (או איך ש׳ ואני שיפרנו את יכולת הכתיבה)

    * את 3 הסעיפים הראשונים מומלץ לעשות לאחר התיעצות עם מרפאה בעיסוק
    הכתב של ש׳ אחרי
    • התאמנו את גובה הכסא והשולחן למידותיו של ש׳
    • חיזקנו את שרירי היציבה
    • חיזקנו את שרירי הידיים
    • למדנו את צורת האותיות באמצעות כל החושים (יצרנו אותיות בפלסטלינה, כתבנו אותיות בחול, כתבנו אותיות בעיניים עצומות וכו')
    • למדנו את עיצוב האותיות ע"י סימון של נקודת ההתחלה של האות וכיוון כתיבתה
    • השתמשנו במאחזי עפרון 
    • השתמשנו במחברות "חכמות" או בדפים עם משבצות - כאשר כל אות נכתבת בתוך משבצת, ונשארת משבצת ריקה כרווח בין מילים.


    אחרי עשרה מפגשים איתי בנוסף לאימון בבית - ש׳ חיזק את שרירי ידיו, את שרירי הבטן,הגב והחזה בעזרת תרגילים מתאימים.
    ש׳ למד לעצב נכון את האותיות, לשמור על גודלן האחיד ולהקפיד על רווחים בין מילים ואותיות.

    התוצאות היו מדהימות: ש׳ מסוגל לכתוב ללא כאבים ולהבין את כתב ידו (וכך גם המורה שלו). והכי חשוב:
    ש׳ כבר אינו מתוסכל.




    יום ראשון, 14 בפברואר 2016

    רוק כבד

    אל תדאגו. לא נהייתי מבקרת מוזיקה.

    התפקיד של הרוק חיוני לנו לאכילה, אבל לפעמים לילדים שלנו יש עודף ממנו.

    אם אתם מחליפים את החולצה של הילד בתדירות גבוהה כי היא רטובה,
    אם אתם מקבלים נשיקות רטובות מדי - אתם יודעים למה אני מתכוונת.

    לתופעה הזו קוראים ריור יתר ויש מה לעשות איתה.

    כשהילד מרייר בלילה על הכרית זה לא מפריע לאף אחד.
     אבל כשהוא נמצא במסגרת חברתית, זה מרתיע ילדים אחרים מלהתקרב אליו, וזה לא נראה הגייני.

    השליטה על שרירי הפה והיכולת לבלוע מגיעה לבשלות בגיל 18-24 חודש, אך ישנם ילדים שלא מפסיקים לרייר גם אחר כך ללא סיבה נוירולוגית.

    הסיבה לכך יכולה להיות חולשת שרירים באזור הפה (היפוטוניה), חוסר רגישות באזור הפה והשפתיים ולעיתים ייצור מוגבר של רוק.

    אז מה עושים?

    • קבעו ביקור אצל רופא הילדים ושאלו האם יש סיבה רפואית לכך שהילד מרייר.
    • בדקו את התזונה של הילד -  מאכלים מתוקים מדי, או חמוצים מדי מעודדים יצירת רוק.
    • קבעו הדרכה אצל מרפאה בעיסוק או קלינאית תקשורת. המרפאה בעיסוק תעבוד על יציבה נכונה, שליטה וחיזוק שרירי הפה והלחיים, הגברת המודעות והרגישות באיזור הפה.

    מה אתם יכולים לעשות בבית (כן, זה החלק הכיף)

    • חיזוק שרירי גו וידיים לשיפור היציבה
      • הוליכו את ילדכם הליכת מריצה
      • שחקו אתו כאשר הוא שוכב על הבטן וידיו מחזיקות את פלג גופו העליון

    • שליטה וחיזוק השרירים באזור הפה והלחיים:
      • נפחו עם הילד בלונים
      • הפריחו איתו/איתה בועות
      • השתמשו בקשית כדי לשתות, וגם כדי לשחק (על הילד להזיז כדורי צמר גפן בעזרת האויר שינשוף בקשית )
      • הרבו בנשיקות תוך כיווץ השפתיים
      • שחקו משחקי לשון: הוציאו לשון, הביאו את הלשון לצד ימין של השפתיים ולצד שמאל, למעלה ולמטה
      • נפחו לחיים
      • נשפו במשרוקיות מסוגים שונים.
      • אמרו מילים שמכילות את האותיות ב', מ', פ' ( מצריכים סגירת שפתיים טובה)
      • מציצת ספגטים (ראו תמונה).

    • הגברת המודעות והרגישות באזור הפה
      • צחצחו שיניים במברשת רכה, צחצחו גם את הלחיים מבפנים. בעדינות בבקשה :)
      • שימו שפתון על שפתי הילד כאשר הוא מסתכל במראה.
      • בקשו מהילד ל"נשק" מראה ( כך הוא יחוש את הקרירות של המראה)
      • הטביעו את חותמת השפתיים הצבועות בליפסטיק על ממחטת נייר.
      • נגבו את שפתי הילד עם בד רך ויבש או מברשת שיניים יבשה ורכה.
      • תנו לילד להחזיק קובית קרח קטנה בפה תוך סגירת השפתיים. 

    הגברת המודעות של ילדכם לגבי סגירת הפה, בליעת הרוק המצטבר בו, יחד עם תרגול של יציבה נכונה וחיזוק שרירי הפה תביא להפחתה ניכרת בריור.

    בהצלחה!