יום שבת, 20 ביולי 2019

מעברים


בעקבות המעבר שלי לקליניקה חדשה, והתגובות של הילדים שמגיעים לסביבה חדשה, חשבתי להקדיש בלוג זה לנושא של מעברים.

מעבר למקום מגורים חדש, למסגרת חינוכית חדשה, למורה חדשה, לחברים חדשים, ואפילו מעבר מפעילות לפעילות (כמו להפסיק משחק מחשב ולעבור לשבת עם כל המשפחה לארוחה, או ללכת לישון) הם אתגרים עבור ילדים והורים.

את שרון בן השש הכנתי לקראת המעבר לקליניקה החדשה. חששתי שהמעבר מהמקום שבו עבדתי ואותו הכיר ,יהיה מאתגר עבורו. לכן, במפגש האחרון במקום "הישן" הסברתי לו שבפעם הבאה נפגש במקום אחר.

כשהגיע לקליניקה החדשה הצגתי לו את המקום החדש, הסברתי לו איפה נמצאים האביזרים אליהם היה רגיל, היכן מונחים הצעצועים והמשחקים, איפה נשב לשחק ולצייר.
שרון הסתכל סביב ואמר: "אני אוהב את המקום הזה, אני רואה את כל הצעצועים".

הקלתי על שרון את המעבר למקום החדש ע"י הצגה והכרות עם הסביבה החדשה.


אז ריכזתי לכם כמה טיפים כדי להקל על המעברים השונים:

מעבר דירה

במעבר לדירה חדשה כדאי לבקר בדירה עם הילד לפני המעבר, להראות לו איפה יהיה החדר שלו, לתכנן אתו את סידור החדר, ואפילו לשתף אותו בסידור המשחקים והספרים שלו בחדר החדש.

בית ספר או גן חדש

במעבר לבית ספר או לגן חדש, כדאי להראות לילד איפה הגן/בית הספר, להכיר לו את הכתה בה ילמד, להפגש עם הגננת, המורה לפני תחילת שנת הלימודים (זה בדרך כלל קורה במקומות שונים בארץ ביוזמת בית הספר).

בין פעילויות

במעברים בין פעילויות (כמו להפסיק משחק ולעבור לעשות שיעורי בית):
  • הגדירו מראש בעזרת שעון או טיימר בסלולרי כמה זמן נשאר לילד לעסוק בפעילות אותה הוא מעוניין להמשיך. מדי פעם תזכירו לו/לה "נשארו לנו עוד 5 דקות לפני שאנחנו עוזבים את הבית של סבתא". או: "עוד 10 נידנודים בנדנדה והולכים הביתה", "עוד שני סיבובים במשחק והולכים לצחצח שיניים" וכו'.
  • הביאו אתכם חפץ/ צעצוע שהילד אוהב כדי שיהיה לו קל יותר לעבור מפעילות לפעילות (מכונית שתהיה אתו בדרך לאמבטיה, שם המכונית "תחנה" עד סיום הרחצה ותחזור אתו לחדר להמשך סדר היום לקראת שינה)
  • הסיחו את דעתו של הילד מהפעילות אותה הוא מתקשה לעזוב ואמרו: "בוא נראה איך את מגיעה למטבח בקפיצה על רגל אחת" וכו'.
  • וודאו שהילד יודע מהי הפעילות הבאה אותה הוא אמור לבצע. לילדים צעירים שמתקשים מאד במעברים כדאי להכין סדר יום עם תמונות שמתארות את מהלך היום שלהם. לדוגמא:  




לילדים שיודעים לקרוא- אפשר להכין לוח בו יהיה כתוב סדר היום שלהם:

לדוגמא: 

16.00-16.30: ארוחה קלה, צפיה בטלויזיה/ משחק בסלולרי 
16.30- 17.00: התארגנות לקראת חוג ג'ודו
17.00-18.00: חוג ג'ודו
18.00- 19.00: השלמת שיעורי בית
19.00-20.00: ארוחת ערב, מקלחת
20.00: למיטה ולילה טובה

לסיכום, מעברים הם מצבים מאתגרים למבוגרים ובעיקר לילדים. הכנת הילדים לקראת שינויים בשגרת חייהם יכולה לעזור לכם להקל על המעבר של ילדכם, כדי שיעבור בצורה "חלקה" ובקלות.


יום שלישי, 30 באוקטובר 2018

פורטנייט

האם משחק הפורטנייט עוזר לילד שלך או גוזל ממנו זמן?

גם הילד שלך משחק בפורטנייט שעות? הוא לא לבד...

50 מיליון אנשים משחקים במשחק פורטנייט.
אגב, לא חייבים לשחק במחשב, אפשר גם בנייד או בטבלט.
למי שלא מכיר, פורטנייט הוא משחק סוחף שכבש בסערה את העולם, ומעל הכל הוא חינמי...
ילדים מרבים לשחק בו, בבית, בכתה, ובכל מקום אפשרי.


Image result for ‫תמונות של פורטנייט‬‎
החברה שפיתחה את פורטנייט ממליצה על שימוש בו מגיל 13 ואילך, אבל הרבה ילדים צעירים יותר משחקים בו הרבה. ההורים צריכים להחליט אם הילד שלהם מספיק בוגר לשחק במשחק.
המשחק הפופולרי אורך כ-20 דקות, השחקנים יכולים לדבר זה עם זה, והוא מאד מהנה ומושך להמשיך ולשחק בו.

אז איך המשחק הזה משפיע על יכולותיהם של הילדים?

  1. ילדים "נתפסים" למשחקי מחשב ויכולים לשחק בהם שעות, ואז הם לא מוכנים לעבור לפעילויות אחרות אותם הם צריכים לעשות. לכן יש להגביל את זמן המשחק בהתאם לילד.
  2. פורטנייט מעודד שיתוף פעולה, יכולת תכנון וארגון, ועבודת צוות.
    ילדים צריכים את היכולות האלה (גמישות מחשבתית, תכנון וארגון, עבודת צוות, תקשורת עם חברים) כדי לתפקד היטב בחיי היומיום.
  3. התקשורת בין השחקנים בפורטנייט מעודדת תקשורת ויחסים בין אישיים, אבל מצד שני היא מסוכנת כאשר ילדים צעירים מתקשרים עם אנשים זרים. לכן ההורים צריכים ללמד אותם כללי זהירות.
  4. רמת האלימות בפורטנייט היא מועטה יותר ממשחקי מחשב אחרים, אשר בכולם יש יריות וכלי נשק, ודם. בפורטנייט כמעט ואין דם.
    בכל אופן, צריך לשים לב לילדים אם הם נהיים אלימים יותר לאחר משחק ממושך בפורטנייט.

משחקי המחשב יישארו אתנו עוד הרבה שנים. כדאי להערך לשימוש מושכל בהם.
Image result for ‫תמונות של פורטנייט‬‎

יום חמישי, 27 ביולי 2017

החופש הגדול - בדיוק הזמן לשפר את הכתיבה של הילד


החופש הגדול עדיין לפנינו וזה זמן מתאים לשיפור היכולות של הילד שלכם לפני שמתחילים הלימודים, החוגים וכל מה שביניהם...

רציתי לספר לכם על שרון, תלמידה מחוננת שעולה לכתה ג' עם קשיי כתיבה שלא טופלו עד כה.
היא נמנעת מכתיבה: כותבת תשובות קצרות ולא ממצות במבחנים ובשיעורי הבית, וכשהיא כבר כותבת היא מתלוננת על כאבים ביד. שלא לדבר שקשה מאד להבין את מה שכתבה.
היא מתוסכלת, וההורים מתוסכלים ולכן הוחלט במשפחה לנצל את החופש הגדול כדי לשפר את יכולות הכתיבה של שרון בעזרת טיפול בריפוי בעיסוק.

אז מה אנחנו עושים לשינוי המצב?

מחברת חכמה
  • עובדים על שרירי היציבה (שרון מאד כפופה) ועל ישיבה מותאמת על יד השולחן. הפנתי את שרון לפיזיוטרפיסט מומחה ליציבה.
  • נעזרים באוחז עפרון מיוחד (ראו תמונה) לשיפור האחיזה.
  • מחזקים את שרירי האצבעות הכותבות (אכילה בצ'ופ סטיקס ובפינצטה, משחקים במשחקים לחיזוק אצבעות).
  • כותבים במחברת חכמה (ראו תמונה) שעוזרת לשרון להתארגן בתוך הדף ומקלה על קריאות כתב היד.
  • לומדים לעצב מחדש את האותיות שפוגמות בקריאות כתב היד של שרון ( כמו צ' ו-ד', ץ ו-ף)


אוחז עפרון


לאחר ארבעה מפגשים בריפוי בעיסוק כבר ראינו תוצאות:
  • שיפרנו את קצב ומהירות הכתיבה.
  • היד של שרון כואבת פחות, וכתב היד שלה ברור ומובן יותר.
  • שרון מעריכה את עצמה יותר ומרגישה שהיא מסוגלת להצליח יותר במשימות של כתיבה.



רוצים לדעת עוד?
בקרו בפוסט שלי איך לשפר את את הכתיבה של הילד ב-7 צעדים.


יום שבת, 21 בינואר 2017

איך היה בבית ספר?

כשאני שואלת ילדים איך היה להם בבית הספר או בגן, אני בדרך כלל מקבלת את התשובות הבאות: בסדר, כיף, כמו כל יום וכו'. תשובות סתמיות לשאלה סתמית...
אז אם אתם באמת רוצים לדעת איך הולך לילדים בבית הספר תשאלו שאלות ספציפיות. הנה מספר שאלות לדוגמא:

  • איזה סיפור המורה/גננת סיפרה היום?
  • איזה פעילות היה הכי כיף לעשות היום בבית הספר/בגן?
  • עם מי שיחקתם בחצר?
  • במה שיחקתם בהפסקה?
  • מה לימדה המורה למוסיקה (אם אתם יודעים שהיום היה שיעור מוסיקה)?
  • מה אתם לומדים לקראת ראש השנה/סוכות/יום העצמאות/ארוע או חג אחר שמתקרב?

למה חשוב לשאול שאלות על בית הספר

השאלות הספציפיות נותנות לכם מידע חשוב האם הילדים קשובים למורה/גננת, האם הם זוכרים ומבינים את הנלמד בכתה, האם המורה/גננת מעבירה את החומר הנלמד בצורה שמעניינת את הילדים.
השאלות גם נותנות לכם מידע על התפקוד החברתי/רגשי של הילדים: עם מי הם משחקים, מה הם משחקים, ממה הם נהנים בבית הספר וכו'.

הפכו את ההתעניינות למשהו טבעי - יצרו שיחה דו כיוונית

לפני שאתם מתעניינים בקורות הילדים בגן, התחילו אתם וספרו על היום שלכם: מה קרה לכם במשך היום, מה שימח או עיצבן אתכם, איפה הייתם ומה עשיתם - כך יהיה טבעי יותר לילדים לענות על השאלות שאתם תשאלו אותם.

לסיכום, חשוב מאד להתעניין ולשאול את הילדים שאלות מנחות לגבי מה קורה אתם בבית הספר. הילדים ישמחו לשתף אותכם באינפורמציה אם השאלות יהיו ספציפיות, ואתם תפיקו מידע חשוב אודות השתתפותם של הילדים מבחינה לימודית וחברתית בבית הספר או בגן.

בהצלחה!

יום ראשון, 18 בספטמבר 2016

איך ללמד את הילד לא לאבד מחברות וקלמרים

גולן , תלמיד כתה ב' הגיע אלי לטיפול בריפוי בעיסוק בשל "קשיים בהתארגנות".
קשיים אלו הפריעו לו בעיקר בכל מה שנוגע לבית הספר - גולן סיפר לי למשל שהוא מתבלבל בין המחברות. פעם אפילו הכין שיעורים בעברית במחברת תורה, אבל המורה שלא ראתה את השיעורים במקומם, שלחה מכתב להוריו...
בכיתה, גולן הוא האחרון שמוציא את הספר או החוברת שהמורה מבקשת, בעוד שאר הילדים כבר עסוקים בלימוד.
אמא של גולן סיפרה שהילקוט שלו מבולגן וכבד, כי הוא סוחב הרבה דברים מיותרים לבית הספר מחשש שישכח משהו בבית. וזה בלי לדבר על הדברים שהוא שוכח בבית ספר.
מאיסוף כל הסימנים האלה הבנתי שלגולן יש קושי בהתארגנות.
הקושי בהתארגנות גורם לו לתסכול, לדימוי עצמי נמוך ולחוסר בטחון ביכולותיו.
תחושות אלו בעקבות קושי בהתארגנות הן נכונות לכלל הילדים, ומשמעותיות הרבה יותר לילדים ליקויי למידה או עם בעיות קשב וריכוז.

איך תעזרו לילד ללמוד להתארגן נכון (הילד לא חייב להיות עם קושי בהתארגנות)


מתחילים במשהו קטן (הרי הכל מתחיל בדברים הקטנים): בארגון הילקוט לבית הספר.
משימה קטנה אך כזאת שמקנה לילד סדר, ארגון ויעילות בתפקוד. ממשימות קטנות כאלה הילד צובר ביטחון ולומד שיטות לארגון דברים אחרים שהם לא ילקוט (כמו סדר יום למשל).

בתחילת שנת הלימודים, הקדישו שבועיים - שלושה ללמד את הילד איך להיות מאורגן ומסודר. בכל ערב לפני השינה (או בכל שעה אחרת לאחר שילדכם סיים את שיעורי הבית שלו) עיברו יחד איתו על התיק ובידקו את מה צריך להוציא מהילקוט, מה צריך להכניס (בהתאם למערכת) ובאיזה תא.

בואו נצלול לפרטים הקטנים:

  1. התחילו עם ילקוט ריק.
  2. בקשו מהילד למיין את החפצים שאמורים להכנס לילקוט: חוברות/ספרים ומחברות ששייכים לאותו המקצוע, כלי כתיבה, בגדי התעמלות וכו'
  3. שימו את הספרים/החוברות בתא הילקוט הגדול ביותר (צמוד לגב הילד), המחברות בתא השני בגודלו, ואת כלי הכתיבה אחסנו בקלמר ושימו בתא הקטן ביותר בקדמת הילקוט. בקבוק המים יהיה בתא הצידי.
  4. בקשו מהילד לזכור איפה שמתם את החפצים בילקוט. אחרי שהילד אמר שהוא זוכר, הוציאו את החפצים מהילקוט, ובלגנו אותם קצת. עכשיו בקשו מילדכם להחזיר לילקוט לפי הסדר הנכון (סוג של משחק הזכרון). מיקום קבוע של החפצים בילקוט יחסוך מילדכם זמן חיפוש מיותר בכיתה.
  5. בחרו צבעים שונים לקלסרים ולמחברות של המקצועות השונים. לדוגמא: עטפו את מחברת החשבון ואת חוברת החשבון בצבע אדום ובחרו קלסר אדום להניח בו את דפי העבודה בחשבון. כך יהיה קל יותר לילד למצוא בקלות את הספרים/ מחברות בילקוט, ולשלוף אותם  בקלות לבקשת המורה.
  6. קחו תג מזוודה שקוף (כן, זה שמחובר למזוודה ועליו השם והכתובת שלכם), הוציאו את הנייר שעליו רשומים השם והכתובת, ובמקום זאת, הכניסו דף עם רשימת החפצים שצריכים לחזור הביתה בילקוט. חברו את התג לרוכסן של אחד מתאי הילקוט. למדו את ילדכם לבדוק את הרשימה בסוף יום הלימודים ולוודא שהוא לא שכח דברים חשובים בבית הספר כמו: קלמר, סוודר, תיק אוכל, יומן וכו'.

בעזרת שיטות כאלו, גולן היום הרבה יותר מסודר, ועם הרבה יותר ביטחון. הוא כבר לא מרגיש אחרון בכיתה, וזה הכי חשוב.


יום רביעי, 24 באוגוסט 2016

ילקוט על גלגלים - כן או לא? איך בוחרים ילקוט לילדים

ספטמבר נמצא כבר מעבר לפינה ואיתו פתיחת שנת הלימודים.
ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו מתלבטים איזה ילקוט לקנות לילדים לבית הספר.
החנויות מוצפות בשפע אין סופי של ילקוטים: עם גלגלים, בלי גלגלים, גלגלים מובנים, גב קשיח, וזה בלי להזכיר את אלזה ואנה ושאר גיבורי סדרות הילדים שמקשטים את התיקים.
אז הנה, סדרתי לכם כאן רשימה של טיפים - מה כדאי לשים אליו לב וממה להתעלם כשקונים ילקוט לילד.

בחירת הילקוט

יש כמה גורמים שצריך לשים אליהם לב במיוחד:

גודל הילקוט

הילקוט  צריך להיות מתאים לגובה של הילדים שלכם - גובה הילקוט יתחיל מכ- 5 ס"מ (בערך חצי אצבע של מבוגר) מגובה השכמות.
תחתית הילקוט צריכה להסתיים בגובה המותניים, או מעט מעליהם.

משקל הילקוט 

הילקוט צריך להיות קל - מקסימום 10% ממשקל גופם של הילדים, כולל ספרים ומחברות שנכנסים פנימה. (לדוגמא, אם הילד שוקל 25 ק"ג, ההמלצה היא שמשקל הילקוט לא יעלה על 2.5 ק"ג)


חגורות הכתפיים של הילקוט

מומלץ שחגורות הכתפיים של הילקוט יהיו מרופדות - כדי למנוע לחץ על מפרקי הכתפיים.


גב מרופד

מומלץ אם אפשר, אבל לא קריטי.


ילקוט על גלגלים -כן או לא?

אנחנו רואים יותר ויותר ילדים עם ילקוט על גלגלים. זה באמת נראה נוח יותר ודורש פחות מאמץ, אבל זו אופציה פחות מומלצת ע"י מרפאים בעיסוק.
השימוש בילקוט על גלגלים יכול לגרום למתיחה מיותרת של רצועות הכתף, לחוסר איזון בין שתי הידיים וליציבה לקויה.
אם בכל זאת החלטתם לבחור באופציה זו ולקנות ילקוט על גלגלים לילדים, למדו אותם להניח את הילקוט לפני גופם, לדחוף אותו קדימה ולהחליף ידיים בזמן הדחיפה.



שימוש בילקוט

יש המון תאים לילקוטים, וילדים אוהבים את זה - אז בואו ננצל את זה ונלמד אותם איך מפזרים את המשקל שהם נושאים בילקוט:
  • את הפריטים הכבדים (ספרים, מחברות) נשים עם הילדים במרכז התא הקרוב ביותר לגב. 
  • את הפריטים הקלים יותר נניח בתאים הקדמיים של הילקוט (הרחוקים מהגוף). 
  • פריטים חדים (קלמרי בד עם עפרונות, סרגלים) נניח רחוק מהגב, או בתאים הצדדיים, שלא יציקו לילדים.

סימני אזהרה לשימוש לא נכון בילקוט


  • הילדה מתלוננת על זה שקשה לה להרים או להניח את הילקוט על הרצפה (הילקוט כבד מדי!)
  • תלונות על כאב בעת נשיאת הילקוט
  • הילד מספר שיש לו נימול או עקצוץ בגפיים
  • פסים אדומים על העור בחלק הקדמי של הכתפיים
  • שינוי ביציבה בזמן נשיאת הילקוט
אם אתם רואים סימנים כאלה, שבו עם הילדים והסבירו להם איך מרימים ומסדרים את הילקוט בצורה נוחה:
  • הסבירו איך להרים את הילקוט מהרצפה תוך כיפוף ברכיים (שימו לב שיש להמנע מכיפוף המותניים כשמרימים את הילקוט).
  • הראו לילדים איך להשתמש בשתי רצועות הכתפיים כשהם מניחים את הילקוט על הגב. 
  • בידקו יחד עם הילדים שאורך הרצועות מתאים להם - ושהילקוט מונח על הגב בצורה נוחה.
  • יחד עם הילדים, שימו לב שהילקוט לא יעבור את קו הכתפיים או את עצמות המותניים.
  • את הילקוט צריך לשאת בעזרת שתי חגורות הכתפיים (כדי שמשקל הילקוט יחולק במידה שווה על הגב) - שימו לב גם לכך.
חשוב לזכור שהילדים שלנו הולכים עם הילקוטים שלהם יום יום, אז חמש דקות של הסברים ועבודה איתם בתחילת השנה יחסכו לכם תלונות, טיפולים וקניה של ילקוטים חדשים.

שנת לימודים פוריה!

יום שלישי, 2 באוגוסט 2016

מה עושים עם הילדים בחופש הגדול - חלק ג׳


זה הפוסט האחרון בסדרת הפוסטים ״מה עושים עם הילדים בחופש הגדול״.
והנה תקציר - בסדרת הפוסטים ריכזתי פעילויות כיפיות שיעסיקו את הילדים, ועל הדרך יעודדו מוטוריקה עדינה, תפיסה חזותית, קשר עין-יד, יכולות קוגניטביות, עצמאות, ועוד.

אז בואו נתחיל.

עבודות יצירה



עבודות יצירה משפרות יכולות מוטוריות עדינות, תיאום בין שתי הידיים, הבחנה בפרטים, ועוד מיומניות.

ילדים אוהבים מאד ליצור, להתנסות בחומרים ובפעילויות שונות. בואו ננצל את זה שהסקרנות שלהם עדיין במיטבה...
שתפו את הילדים בפרוייקטים של יצירה: עבודות של פאייטים, רקמה, פיסול בחמר, פיסול בנייר, 
קולאז'ים , הדבקות שונות, ועוד.

יש היצע אדיר של ערכות  יצירה לכל גיל וכיס בחנויות היצירה (שימו לב לערכות היפות במחירים הוגנים של חברת פלדע - קניתי לנכדים שלי וזו היתה ממש הצלחה).
אפשר גם ליצור גם מחומרים פשוטים שיש בכל בית - הכנתי רשימה של אביזרים שאפשר לנצל בבית לעבודות יצירה:
  • מספריים
  • עיתונים צבעוניים עם תמונות
  • נייר
  • צבעים
  • דבק
  • מדבקות
  • חרוזים או כפתורים בגדלים שונים
  • גלילים פנימיים של נייר טואלט (החלק שנייר הטואלט מגולגל עליו)
  • צלחות חד-פעמיות
 אז מה אפשר לעשות עם כל הדברים האלה? הנה רשימה של כמה פעילויות, ואתם תמיד יכולים להמציא עוד...

  • תנו לילדים לגזור תמונות מהעיתונים ולהדביק כאוות נפשם על ניירות ( קולאז')
  • תנו לילדים לגזור את גלילי נייר הטואלט ולהכין מהם דמויות (כאן המדבקות והכפתורים נכנסים לתמונה כעיניים)
  • הכינו משקפת מגלילי הנייר טואלט
  • הכינו חיות מצלחות נייר
  • תנו לילדים להיות יצירתיים...

בישול ואפיה

המטבח הוא מקום נפלא לחוויות רב-חושיות: הכל עובד כאן: חוש המישוש, הריח, הטעם, הראיה והתנועה (למשל מוטוריקה עדינה, שימוש בשתי ידיים, תפעול חפצים כמו סכין, מערוך או קולפן ירקות). 
ילדים אוהבים מאד לבשל ולאפות. ניתן לשתף את הילדים כבר מגיל שלוש לערוך שולחן (בכלי פלסטיק כמובן), לחתוך את עלי החסה לסלט באמצעות האצבעות בלבד וללא סכין (עובד על תיאום בין שתי הידיים ומחזק את שרירי האצבעות) ולהוסיף את עגבניות השרי לקערה.
הילדים הבוגרים יותר (מגיל 6 ומעלה) יחתכו ירקות ופירות עם סכין (בחרו את הסכין הקהה ביותר במטבח כדי לשמור על בטיחות), יתנסו בשימוש בקולפן ירקות, יתבלו את המאכלים (זריה של תבלינים ומזיגה של שמן).

אפשר גם להכין פיצה עם הילדים: הם יאהבו את הפעילות ואת האכילה בסופה... 
 אם מתחשק לכם להכין לבד את הבצק - לרדד בצק זה תענוג בפני עצמו לילדים, ומערב שרירי ידיים ואצבעות.
אבל לא חייבים להכין את הבצק לבד - אפשר להשתמש בבצק מוכן או בחצאי פיתות.

בין אם לשתם בצק או לא, ישלב הכנת הרוטב גם הוא פעילות טובה לילדים - הילדים ימרחו את רסק העגבניות, יפזרו אורגנו, יגלענו זיתים, יניחו אותם על הבצק, יפזרו גבינה, ועל הדרך יפתחו יכולות של מוטוריקה עדינה, יריחו, יטעמו ויהנו מיכולתם להכין לבד אוכל.


עוד פעילות שאני אוהבת היא הכנת כריכים מעוצבים (מגיל 4) : הילדים ימרחו את פרוסות הלחם, דבר שמעודד תפעול חפצים בצורה יעילה ושימוש מושכל בכוח (אם ימרחו חזק עם הסכין, פרוסת הלחם תקרע), ויקשטו אותה בפרוסות של ירקות, פעילות שמפתחת דימיון ויצירתיות. 


אם אתם אופים במטבח- שתפו את הילדים בפעילויות האפיה השונות: מהכנת הבצק, רידודו, ועד יצירת העוגיות בעזרת חותכנים מתאימים. 
הילדים יפתחו את יכולותיהם המוטוריות העדינות, את התיאום בין שתי הידיים, יפתחו יצירתיות ויהנו מחוויה רב חושית.


הילדים הבוגרים (מגיל 7 ומעלה) יוכלו להכין לבד מאכלים ע"פ מתכונים פשוטים (יש בשוק הרבה ספרי בישול לילדים. אני זוכרת את הספר של רות סירקיס "ילדים מבשלים" שהילדים שלי הכינו יופי של עוגות ומאכלים באמצעותו) .
הכנת מאכלים ע"פ מתכונים מפתחת עצמאות, ומשפרת מיומנויות ניהוליות כמו ארגון, זכרון עבודה (האם כבר הכנסתי את הסוכר לעיסה?), רצף ותזמון,  קשב וריכוז, ועוד.

אז זהו, תמה סדרת הפוסטים על פעילויות לחופש - מקווה שאימצתם חלק.
אם יש פעילות שמצאה חן בעיניכם במיוחד, או פעילות שלא היתה כתובה פה ואתם רוצים לשתף - כתבו לי על הקיר בפייסבוק.


והכי חשוב - תהנו מהקיץ ומזמן האיכות עם הילדים!