ראיתי היום שמשכן הכנסת הואר באור כחול כדי להגביר את המודעות לאוטיזם, גם ילדים על הספקטרום הוזמנו למשכן, הפריחו בלונים כחולים ו"שוחחו" עם נבחרי הציבור. חברי הכנסת לא נשארו אדישים....
גם אני לא יכולתי להשאר אדישה לדודי (שם בדוי) ובני משפחתו.
משפחה חמה ואוהבת שנולד להם ילד יפהפה עם עיניים כחולות גדולות.
דודי התחיל לקבל אצלי טיפול בריפוי בעיסוק כשהיה בן שנתיים ואובחן עם אוטיזם. לקח לי זמן לרכוש את אמונו וליצור אתו קשר, אך ברגע שזה קרה, נסללה הדרך להצלחה.
ההתחלה כאמור היתה קשה, דודי לא דיבר, רק הסתכל עלי בעיניו הכחולות, כאילו מבקש שאבין מה הוא רוצה, הוא היה צריך הרבה גריה חושית (כמו הרבה ילדים על הספקטרום), כמו מגע, תנועה ושמיעה כדי להבין את העולם הסובב אותו, לשחק וללמוד.
לא אלאה אותכם בהתקדמות הטיפול, אבל לאחר מספר חודשים דודי שיחק במשחקי הרכבה התואמים את גילו, התאים פאזלים, דפדף בספר על פי בקשתי והצביע על חפצים שונים.
דודי התחיל לומר מילים בודדות בגיל ארבע. בגיל חמש הוא הרכיב משפטים של שתי מילים. הוא למד לשרבט, לצייר, לגזור במספריים,לכתוב מספרים ואותיות ועוד...
מבחינתי השיא היה כשדודי השתלב בבית ספר רגיל בכתה מיוחדת, למד לקרוא ולכתוב, למד פעולות חשבון פשוטות והכניס והוציא חוברות עבודה מהילקוט.
נכון, היה צריך לעזור לו להתלבש, אבל את הנעליים נעל לבד, והיה עצמאי בשרותים.
כן, הוא קבל תמיכה לכל אורך הדרך: ממני כמרפאה בעיסוק, מקלינאית התקשורת המדהימה שעבדה אתו, מהגננות, המורות וכמובן ממשפחתו החמה.
אבל דודי עבד קשה. והצליח.
בקליניקה שלי בפתח תקוה, אני מטפלת בילדים על הספקטרום ומשתמשת בכלים ושיטות שהוכיחו את עצמן, כמו שיטת ה-DRI, שיטת האינטגרציה החושית, וכמובן השיטה הקוגניטיבית, כמו שיטת הלמידה המתווכת של פרופ' פויירשטיין.
גם בטיפול עם דודי השתמשתי בשילוב של השיטות הנ"ל. לשיטת הטיפול המנצחת הזו קראתי "שיטת חייקי" וזה עובד עם עוד עשרות ילדים תוך התאמה אישית, הדרכת הורים ושיתוף פעולה עם המטפלים האחרים של הילד.
והיום, יום המודעות לאוטיזם, חשוב לי פי כמה להזכיר - אפשר לעזור לילדים על הספקטרום לשפר את היכולות שלהם!
גם אני לא יכולתי להשאר אדישה לדודי (שם בדוי) ובני משפחתו.
משפחה חמה ואוהבת שנולד להם ילד יפהפה עם עיניים כחולות גדולות.
דודי התחיל לקבל אצלי טיפול בריפוי בעיסוק כשהיה בן שנתיים ואובחן עם אוטיזם. לקח לי זמן לרכוש את אמונו וליצור אתו קשר, אך ברגע שזה קרה, נסללה הדרך להצלחה.
ההתחלה כאמור היתה קשה, דודי לא דיבר, רק הסתכל עלי בעיניו הכחולות, כאילו מבקש שאבין מה הוא רוצה, הוא היה צריך הרבה גריה חושית (כמו הרבה ילדים על הספקטרום), כמו מגע, תנועה ושמיעה כדי להבין את העולם הסובב אותו, לשחק וללמוד.
לא אלאה אותכם בהתקדמות הטיפול, אבל לאחר מספר חודשים דודי שיחק במשחקי הרכבה התואמים את גילו, התאים פאזלים, דפדף בספר על פי בקשתי והצביע על חפצים שונים.
דודי התחיל לומר מילים בודדות בגיל ארבע. בגיל חמש הוא הרכיב משפטים של שתי מילים. הוא למד לשרבט, לצייר, לגזור במספריים,לכתוב מספרים ואותיות ועוד...
מבחינתי השיא היה כשדודי השתלב בבית ספר רגיל בכתה מיוחדת, למד לקרוא ולכתוב, למד פעולות חשבון פשוטות והכניס והוציא חוברות עבודה מהילקוט.
נכון, היה צריך לעזור לו להתלבש, אבל את הנעליים נעל לבד, והיה עצמאי בשרותים.
כן, הוא קבל תמיכה לכל אורך הדרך: ממני כמרפאה בעיסוק, מקלינאית התקשורת המדהימה שעבדה אתו, מהגננות, המורות וכמובן ממשפחתו החמה.
אבל דודי עבד קשה. והצליח.
בקליניקה שלי בפתח תקוה, אני מטפלת בילדים על הספקטרום ומשתמשת בכלים ושיטות שהוכיחו את עצמן, כמו שיטת ה-DRI, שיטת האינטגרציה החושית, וכמובן השיטה הקוגניטיבית, כמו שיטת הלמידה המתווכת של פרופ' פויירשטיין.
גם בטיפול עם דודי השתמשתי בשילוב של השיטות הנ"ל. לשיטת הטיפול המנצחת הזו קראתי "שיטת חייקי" וזה עובד עם עוד עשרות ילדים תוך התאמה אישית, הדרכת הורים ושיתוף פעולה עם המטפלים האחרים של הילד.
והיום, יום המודעות לאוטיזם, חשוב לי פי כמה להזכיר - אפשר לעזור לילדים על הספקטרום לשפר את היכולות שלהם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה